נהגו שלא לברך הטוב והמטיב (רמ"א רכג, א. בן איש חי שנה ראשונה ראה. כף החיים רכג, ו) ולפוטרו בברכת 'שהחיינו' הנאמרת בברית. אמנם בחו"ל שאין מברכים 'שהחיינו' בברית כמנהג הרמ"א (יורה דעה רסה, ז) יש לברך הטוב והמטיב (שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב – ברכות תרנ).
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
מי שיכול להקפיד כשאוסף ספרים להניח חומש על גבי ספרים, תבוא עליו ברכה, ואם קשה לו להשגיח, המיקל בזה יש
יש להדר ולהתחיל מתחילת הפסוק, שלא לומר "פסוק דלא פסקיה משה לא פסקינן" (מגילה כב, א) לכן אומרים "וירא אלוקים
אמנם בכל שנה "מנהג כשר" הוא שממשיכים את איסורי אבלות תשעת הימים עד חצות של יום עשירי באב (משנה ברורה
אם הגיע לחינוך והיינו "שיודע למי מברכים" (ברכות מח, א) כיון שמחנכו בזה לברך כיאות מותר לומר עמו שם ה',
יכול לעשות סיום על כל המשתמע מכך. הרי למד כל המסכת, מאי נפקא מינה שהפסיק באמצע לשש שנים. בנוגע למשנה
