עדיף שיקרא חצי פרשה בשלמות הכוללת שניים מקרא ואחד תרגום. משום שכל מה שקורא הוא מקיים בשלמות, מאשר לקרוא אמנם פרשה שלמה אך ללא שלמות החזרה הנדרשת.
למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות".
אדרבה, מנהג טוב הוא. וכך נהג רבינו הגריש"א בשובו מבית הכנסת לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידיו בצורה שיוצא בה
כן, אך ודאי שאם יתגבר ויישאר בסוכה, מקיים בזה מצוה ואף יכול לברך באותה שעה "לישב בסוכה". ויש לחלק בין
כיון שיש מצוה בחליצת הנעליים בערב תשעה באב, יש לחלוץ את הימין תחילה, כבכל מצוה הנעשית בימין דרך חשיבות. וכן
הורים שמבקשים מבנם לא לישון בסוכה כיון שיש להם פחד מזה, והבן מתנגד ורוצה לקיים המצוה כתיקונה, אינו צריך לשמוע
גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת
ברכת הטוב והמטיב לא שייכת כאן שלא תיקנוה אלא כשיש למברך תועלת והנאה כמבואר בביאור הלכה (רכג, א ד"ה ילדה)
ראוי להחמיר, כי מי שמיקל בזה רואה בחוש שבסוף נגרם על ידי כך ביזוי ספרים נורא, ובפרט כשאחד יוצא לבית
אפשר להתיר, אך יש להיזהר בזה מחילול ה' ומפריצת גדר, וכבר התבטא ה'ברכי יוסף' (סוף סי' שצג) "וכל אלו הנשקלין
דברי הגמרא אמורים על רב חסדא ושכמותו שזכו לגילוי משמים על מעשיהם, אך שאר אנשים לא יכולים לראות בזה מאומה,
אסור ככלי שמלאכתו לאיסור פרט לצורך גופו או מקומו, כמבואר במשנה ברורה (שז, ב) "כל שאסור לקרותו אסור אפילו לטלטלו".אך
