למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות". ותענית זו חובה היא כמבואר ברמ"א (יורה דעה שעו, ד) "מצוה להתענות ביום שמת בו אביו ואמו" ומקורו מדינא דגמרא (שבועות כ, ב) ואינה חומרא או הידור בעלמא. ומחמת כן אין לפטור עצמו ממנה לא בהבאת 'תיקון' לבית הכנסת, ואף לא בסיום מסכת (ציוני הלכה – אבלות תקעח).
גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת
כתב השלחן ערוך (שז, א) "בני אדם שסיפור שמועות ודברי חידושים הוא עונג להם, מותר לספרם בשבת כמו בחול". ומבואר
יכול לעשות סיום על כל המשתמע מכך. הרי למד כל המסכת, מאי נפקא מינה שהפסיק באמצע לשש שנים. בנוגע למשנה
נוקטים להלכה כתוס' (ביצה ל, א) שהביא הרמ"א שאין איסור ריקוד וטיפוח בזמן הזה כיון שלא בקיאים בתיקון כלי זמר.
אם גוי הגביה בקבוק יין פתוח ולא שכשך אותו, מותר, וכ"ש אם רק נגע בבקבוק (שולחן ערוך יורה דעה קכד,
אמנם בכל שנה "מנהג כשר" הוא שממשיכים את איסורי אבלות תשעת הימים עד חצות של יום עשירי באב (משנה ברורה
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
