אסור להכין מבעוד יום יין להבדלה, ואם מביא יין לבית המדרש כדי לשתות ממנו בסעודה שלישית וגם כדי להבדיל עליו, מותר. אך אם יקשה להשיג יין להבדלה במוצאי שבת, מותר להביאו והוא שיביאנו בשעה שעוד אפשר לשתות ממנו בשבת (וכמובן רק במקום שיש עירוב ומותר לטלטל בו). מקור: שמירת שבת כהלכתה כח, פא.
אדרבה, מנהג טוב הוא. וכך נהג רבינו הגריש"א בשובו מבית הכנסת לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידיו בצורה שיוצא בה
אין להסתובב לכל הצדדים, וכן נהג רבינו הגרי"ש בשעת הנענועים עמד תמיד כשפניו למזרח, ורק היטה ידיו לאותו צד שנענע
למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות".
שאלה זו זכיתי לשאול למרן רבינו הגרי"ש אלישיב זצ"ל, והשיבני שהטוב ביותר הוא תפילה בכותל המערבי ואף יותר מתפילה בציון
פירורים הנופלים מהספר בעת שקודחים בו חור לצורך כריכתו וכדומה טעונים גניזה, אפילו בספרים חדשים שעדיין לא למדו בהם. (כך
נוהגין להורות שמותר אבל ראוי למעט בתענוג כיון שלא כ"כ מתאים, וכן קבלתי מהגר"א נבנצל שליט"א. וראה עוד בספר מועדי
קטן אינו מברך 'הגומל' כיון שנוסח הברכה הגומל 'לחייבים' טובות, וקטן אינו בר עונשין (מג"א ריט, א). ויש אומרים שאף
דעת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שכשהנהג נכרי מותר להתלוות אליה מלווה אחד בלבד, אך לא כשהנהג יהודי. ויש להסביר ליולדת,
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
