למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות". ותענית זו חובה היא כמבואר ברמ"א (יורה דעה שעו, ד) "מצוה להתענות ביום שמת בו אביו ואמו" ומקורו מדינא דגמרא (שבועות כ, ב) ואינה חומרא או הידור בעלמא. ומחמת כן אין לפטור עצמו ממנה לא בהבאת 'תיקון' לבית הכנסת, ואף לא בסיום מסכת (ציוני הלכה – אבלות תקעח).
גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת
לכתחילה ימנו שליח שידליק עבורם בפתח החצר. ואמנם אם הדליקו בפתח החדר לא יברכו כיון שזה פונה רק לפרוזדור, והוא
יכול להמשיך לספור בברכה. ומה שכתב במשנה ברורה (תפ"ט, ז) שביום שמשלים שבוע, ספירת הימים היא לעיכובא, כיון שלא מזכיר
אסור לתקנו ואף לא לרומזו בשעה שמתפלל, כיון שזה לא קשור לתפילתו. ודומה לעומד ומדבר עם המלך שמפסיק באמצע ומשוחח
המקור שאסור להתפלל מול מראה מובא בבאר היטב (סימן צ ס"ק ל) בשם הרדב"ז (סימן קו) האוסר להתפלל כנגד מראה
אין צריך להצניע פתילי הציצית כשבגד הציצית עצמו מוצנע תחת בגדיו. כמבואר במשנה ברורה (כג, ג) שאם לא ניכר שהבגד הוא
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
