שו"ת בהלכות בדיקת חמץ

בדיקת חמץ לאור פנס | ימשמש בכיסו וייפטר מבדיקה | בדיקת ארונות מטבח | בדיקת רצפה לאחר שטיפה | עיקר מצות הבדיקה | הצנעת הפתיתים בימינו – חיוב | מי מצניע הפתיתים | לצאת ידי חובה בשטיפת הרצפה | ברכה על שטיפת הרצפות | שטיפה ע"י נכרי | כזית בפתיתים | לא מצא כל הפתיתים

תשובת הרב

הלכות בדיקת חמץ

 

בדיקת חמץ לאור פנס

 

שאלה: מי שאין לו נר לבדיקת חמץ, האם יכול לבדוק את החמץ לאור פנס.

תשובת מורינו הגאב"ד שליט"א: יכול לבדוק ואף לברך על בדיקה לאור פנס.

אמנם לכתחילה בכדי שלא לשנות המנהג, ישתדל לבדוק לפחות חדר אחד לאור הנר.

ומטעם זה שאור החשמל כשר לבדיקה, לא כיבה רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל בעת שבדק חמץ את האור בחדר שבדק בו חמץ, ולא חשש שהוא בכלל "שגרא בטיהרא מאי מהניא" (נר במקום מואר, מה תועלת יש בו).

 

ימשמש בכיסו וייפטר מבדיקה

שאלה: מתקשה לבדוק לאור הנר בתוך הארונות ובכיסי הבגדים, מחשש שתפרוץ דליקה.

תשובת מורינו הגאב"ד שליט"א: אם ממשמש בידו בתוך הכיס ומרגיש שאין שם מאומה, נחשב למקום הבדוק ואין צריך לבדוק שם בנר. וכן כל מקום שממשמש בידיו ועל ידי כך יודע בוודאות שאין שם חמץ, נחשב בדיקה. וכבר נזכר כן בדעת תורה למהרש"ם לגבי כיסים והוכיח זאת מהמג"א (תל"ג).

 

בדיקת ארונות מטבח

שאלה: ארון מטבח שניקוהו לפסח, האם צריך לשוב ולבודקו עם נר קודם שמחזיר הכלים.

תשובה: הואיל ושטפו אותו, הרי הוא נחשב כמקום שאין מכניסים בו חמץ, ואין צריך לבודקו כלל.

 

בדיקה תחת ארונות ומקומות שניקו בהם לפסח

שאלה: האם יש צורך לבדוק עם נר בארונות מטבח לאחר שניקו אותם לפסח, קודם שמכניסים בהם את הכלים בחזרה.

תשובה: כיון שניקו אותם כיאות נחשב הארון כמקום שאין מכניסין בו חמץ ואין צורך לבדקו.

ומאחר שכל מקום שניקו אותו כיאות אינו צריך בדיקה, הרי שבבתים שמקפידים לנקות היטב היטב בכל הארונות ותחת המקרר וכל מקום שיד אדם מגעת, בדיקת החמץ לא אמורה לערוך זמן רב. ושמעתי ממרן הגר"ח קניבסקי שאצל החזון איש ארכה הבדיקה זמן רב, כיון שרוב עניין הוצאת החמץ ונקיונו היה בליל בדיקת חמץ. ומחמת כן עיקר הבדיקה היא על הפתיתים שמצניע קודם הברכה ברחבי הבית, ולכן עורר מרן הגרי"ש אלישיב שיקפיד שיהא בהם כזית המחייב ברכה על ביעור, ולכל הפחות באחד הפתיתים יהיה כזית.

 

עיקר מצות הבדיקה

היוצא מהנ"ל כי עיקר מצות הבדיקה הוא לילך בין החדרים ולברר עם בני הבית אם אכן נוקה כל מקום שיכול להיכנס בו חמץ – האם נשטפו כל הרצפות בבית, האם נוקו כל הארונות במטלית לחה, ומיששו ובדקו שלא נשארו פירורים בעומק המדפים וכיו"ב. יעבור בחדרי הבית ויבחן וישאל על כל מקום שיכול להיכנס שם חמץ, האם אכן נוקה מחמץ כיאות.

שאלה: מה הדין אם לא היתה כוונתו בשעת הניקיון לבדיקת חמץ. האם גם אז ייחשב כמקום הבדוק.

תשובת מורינו הגאב"ד שליט"א: כן, כיון שאם היה שם חמץ, היה מסירו ומישש ובדק ביסודיות כל מקום. ולאחר מכן נשמר המקום מחמץ, ושוב אינו צריך בדיקה כדין "מקום שאין מכניסים בו חמץ".

 

הצנעת הפתיתים בימינו – חיוב

העולה מן הדברים כי המנקה את ביתו היטב בכל מקום שיש חשש שנכנס בו חמץ, חיוב מדינא הוא להצניע את עשרת הפתיתים ברחבי הבית, כדי שלא להיכשל בברכה לבטלה.

כיון שבימינו לאחר ששוטפים את כל הבית קודם אור לי"ד נמצא הבית בדוק. ודווקא בימיהם לא היה די בכיבוד הבית, משום שהיו חורים וסדקים בקרקע הבית וחששו שנכנס שם חמץ, אך היום אין חורים וסדקים בין הרצפות, וכל מה ששייך הוא בארונות, וגם שם זה לא מצוי, וממילא יש חשש שבכהאי גוונא ברכתו לבטלה.

ולכן בימינו מה שמניחים פתיתי חמץ קודם הבדיקה, אינו רק 'מנהג בעלמא' אלא 'חיוב'. וכפי שכתב שער הציון (תל"ב, י"ב) בשם העמק הלכה.

 

מי מצניע הפתיתים

שאלה: האם יש עניין שדווקא אחר יצניע הפתיתים, והבודק ישוב ויחפש אחריהם?

תשובת מורינו הגאב"ד שליט"א: גם הבודק יכול להניח הפתיתים בעצמו. ואין הבדל בין אם הוא יודע היכן הפתיתים, לבין אם עומד לידו מצניע הפתיתים, שיכול לשואלו בכל רגע.

ואמנם אגב מה שמבערם מהבית שהולך ומחפש החמץ ברחבי הבית, היא גופא הבדיקה.

 

לצאת ידי חובה בשטיפת הרצפה

שאלה: מצוי בבתים רבים שבתחילת הלילה עסוקים בשטיפת הבית, האם יכול להחשיב זאת כתחילת הבדיקה, שהרי מדינא יש להזדרז ולבדוק בתחילת הלילה.

תשובת מורינו הגאב"ד שליט"א: השטיפה היא הבדיקה, ויכול להמשיך השטיפה בתחילת ליל י"ד, ובזה מקיים תקנת חז"ל אור לי"ד בודקין את החמץ.

 

ברכה על שטיפת הרצפות

שאלה: האם ניקוי הכיסים והרצפות נחשב כבדיקה ממש, או שעל ידי כך נפטר מבדיקה כמקום שאין מכניסים בו חמץ.

תשובת מורינו הגאב"ד שליט"א: השטיפה עצמה היא בדיקה.

שאלה: האם יוכל לברך על שטיפה זו כבדיקה, כגון שאין לו אלא לבדוק הכיסים וקודם שממשמש בידיו, יוכל לברך על ביעור חמץ.

תשובה: כשאין לו פתיתים להצניע, יוכל לברך קודם השטיפה.

 

שטיפה ע"י נכרי

אכן מי שסומך על השטיפה לפטור מבדיקה, יש לו להחמיר שלא לעשות השטיפה על ידי נכרי, שהרי לא יכול לבדוק את החמץ תחתיו ואינו נאמן לומר שהמקום נקי.

ומה שכתב השערי תשובה (תל"ד) "לכן מקילין המוני עם לבדוק דרך העברה בעלמא, לפי שמתחילה רוחצין ומנקין הכל היטב. ואפילו רוחצין ומנקין על ידי נכרי מסתברא דנאמנים, דאנקיותא קפדי ולא מרעי נפשייהו", שמעתי מרבינו זיע"א כי הנאמנות במקרה זה היא דווקא כשהישראל נכנס ויוצא, ואימתו עליו.

 

כזית בפתיתים

שאלה: להאמור שאין חיוב בדיקה במקום שנשטף היטב ומברך על חיפוש הפתיתים, האם צריך להקפיד שיהיה כזית בכל אחד מן הפתיתים, לצאת ידי הסוברים שאין חיוב בדיקה בפחות מכזית.

תשובת מורינו הגאב"ד שליט"א: אינו חובה, כיון שלא פלוג רבנן. וכשהבית אינו בדוק, חייבו חכמים לבדוק אע"פ שיודע שאין בו כזית חמץ.

אכן במקום שנשטף היטב והגיעו לכל מקום במשמוש היד, ישתדל שיהא לכל הפחות באחד מהפתיתים כזית.

שאלה: לכאורה אם בצירוף כל הפתיתים יחד ישנו כזית, די בזה וכבר חייב לבערם, כנפסק בשו"ע (תמ"ב, ח) שחייב לבער שני חצאי כזית הנמצאים בבית אחד, מחשש שיחברם לאחד, ונמצא כזית שלם.

תשובה: דין זה לא שייך בפירורים יבשים אלא רק בבצק, כמבואר בשער הציון בשם המהרי"ל (ת"ס, ט"ז). וכן הוכיח החזו"א (קכ"ב, ח) מביאור הגר"א שבפירורים לא חוששים שיקבצם.

 

לא מצא כל הפתיתים

שאלה: הצניע עשרה פתיתים ומצא רק תשעה, ובאותו שאבד אין כזית. האם חייב לחזור ולבדוק עד שימצא את העשירי.

תשובת מורינו הגאב"ד שליט"א: כל מה שצריך לחזר אחריו (תל"ט, ג) הוא דווקא כשיש חיוב לבער, אך בפחות מכזית שאין חיוב לבער, אינו חיוב כל כך להתאמץ ולחזר אחריו, כיון שבאיסור "בל יראה" אין אומרים חצי שיעור אסור מן התורה כמבואר בשאגת אריה.

לתשובות נוספות בהלכות הפסח

 

שאלות נוספות שיכולות לעניין אותך

הרב המשיב

הרב-קוק-שליטא

גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת

שליחת שאלה לבית ההוראה

שתפו עם חברים

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב print
שיתוף ב telegram

שאלות נוספות שיכולות לעניין אותך

"גַּם בַּשָׁמַיִם פּוֹסְקִים הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵף שָׁלוֹם"

מרן רבינו יוסף שלו' ב"ר אברהם אלישיב
זכותו תגן עלינו