פסק הרמ"א (קלט, ג) שסומא עולה לתורה למרות שאינו יכול לקרא, ואף יכול לעמוד בשעת הברכה ממרחק ולעלות לתורה ממרפסת אחרת, למרות שאינו יכול לקרוא בספר ויכווין הבעל קורא להוציאו בקריאה מדין שומע כעונה, משום שכל מה שצריך להתקרב לספר התורה הוא מחמת כבוד התורה, וכשאינו יכול להתקרב, יעלה מרחוק.
נתינת ט' קבין (13 ליטר) צריכה להיעשות דווקא על ידי כלי עם מים שאובין (משנה הלכות ג, א-ח שהוכיח כן משו"ת
אין שום צורך לשכור את מקום החופה. והרי בשנים קדמוניות היו עורכים את החופה בחצר בית הכנסת שהיא רשות הרבים.
מה שמובא לצום כשספר תורה נופל על גבי הרצפה לא מובא ברמב"ם או בשו"ע, ורבים מהפוסקים ציינו את המקור הקדום למנהג
הנה הדין מובא בשו"ע (סימן שצ"ג) שאבל משנה מקום המיוחד לו בבית הכנסת. מדין הגמרא צריך לשנות עד שבוע שלישי,
יכול לעשות סיום על כל המשתמע מכך. הרי למד כל המסכת, מאי נפקא מינה שהפסיק באמצע לשש שנים. בנוגע למשנה
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
אם הוא נהנה ומראה לחבריו את הקלף המורה על זכייתו, נידון כקטלוג הנ"ל ומותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו. וכבר
אדרבה, מנהג טוב הוא. וכך נהג רבינו הגריש"א בשובו מבית הכנסת לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידיו בצורה שיוצא בה
מותר, על פי מה שהורה מרן החזון איש זצ"ל (מעשה איש חלק ד, עד) דאף זה בכלל דבר האבד, וכן
בני אשכנז יאמרו הגָּשֶם בקמץ (אגרות משה או"ח ד, סה, טו) כיון שזו הזכרה בפני עצמה וסיומה במילה הגשם וכשנזכר
המנהג שלא לחזור ולקרוע במוצ"ש בביתו. בשו"ת מהרי"ל דיסקין (קונטרס אחרון קפ"ה) הביא חקירת האחרונים בזה האם צריך לקרוע אחר
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
