מתי אוכלים, איך מבערים | שו"ת

ברכת הסעודה לאחר שסילק ידיו מן הפת | מקום ברכת המזון | פיתות שלא שהו ח"י דקות | מתי החמץ נעשה מוקצה | אופן ביעור החמץ בשבת | חמץ שנותר לאחר הזמן

תשובת הרב

ברכת הסעודה לאחר שסילק ידיו מן הפת

 

האם צריכים לברך ברכה ראשונה ואחרונה לאחר שעברו מהחדר בו אכלו חמץ לחדר אחר להמשך עיקר הסעודה וכן כשממשיכים הסעודה לאחר סוף זמן אכילת חמץ כדין "סילקו ידיהם מן הפת".

נחשב כהמשך הסעודה ואינם צריכים לברך. ואף שהביא השלחן ערוך (או"ח קעז, ב) המנהג בימי חכמי הגמרא שבסוף הסעודה היו מושכים ידיהם מן הפת ומסירים אותו וקובעים עצמם לאכול פירות ולשתות כל מה שמביאים אז לפניהם, בין דברים הבאים מחמת הסעודה בין דברים הבאים שלא מחמת הסעודה, טעונים ברכה בין לפניהם בין לאחריהם, וביאר המשנה ברורה (שם יד) אחר שמשכו ידיהם מן הפת שוב אין נטפלים אליו, ולכן צריכים ברכה בפני עצמם. ולכאורה בערב פסח שחל בשבת שמקפיד לא לאכול פת במקום שנכנס אליו להמשך הסעודה, וביותר לאחר סוף זמן אכילת חמץ יחשב כסילק ידיו מהפת.

אכן יש לסמוך בזה על תוספות רבי יהודה החסיד (ברכות מא, ב) שהימנעות מאכילת פת מחמת איסור ולא מכוח רצון האדם להימנע, לא נידונה כסילק ידיו, ושוב אינו צריך לברך לפניה ולאחריה על המשך הסעודה.

ועוד נראה שסוף זמן אכילת חמץ לא נידון כסילק ידיו מהפת שהרי אם התחיל סעודתו קודם שעה עשירית ונמשכה סעודתו עד הלילה, פטור מלברך המוציא כדין 'פורס מפה ומקדש' (שו"ע תעא, ג) ומבאר המאמר מרדכי שהוא כהמג"א שלמרות שעבר זמן עיכול משסיים את אכילת הפת, כיון שעסוק בשתיה ופרפרת נידון כהמשך הסעודה מהבוקר. ולא אומרים שמסוף זמן אכילת חמץ נידון כסילק ידיו וטעון ברכה לפניה להמשך סעודתו (שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב – ברכות תקפא).

 

מקום ברכת המזון

אוכלים את הפת בחדר אחד ונכנסים לאכול את המנה העיקרית לאחר סוף זמן אכילת חמץ בחדר אחר, היכן יברכו ברכת המזון.

צריכים לחזור ולברך במקום אכילת הפת, למרות שעיקר הסעודה נעשתה במקום אחר. כמבואר במשנה ברורה (קפד, ט) שהמקום השני מצטרף "לאכילה שאכל במקום הראשון, דווקא אם במקום השני אכל גם כן פת, אבל פרפרת וכסנין מצדד בפרי מגדים שאפילו כזית לא מהני".

וכיון שחוזר למקום שאכל שם פת, לא צריך לחזור ולאכול פת כשחוזר עם תום הסעודה למקום שיברך (שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב – ברכות תקפ).

 

פיתות שלא שהו ח"י דקות

תהליך ייצור פיתות רגילות לא אורך ח"י דקות, עד כדי כך שיש מקומות בהם לא עוברת יותר מחצי דקה בין זמן נתינת המים לקמח ועד יציאתה מהתנור. האם עדיף לא לאוכלם בערב פסח.

למרות שנעשות במהירות רבה, כיון שמערבים בהן אף חומרי התפחה ושמרים, בוודאי נידון כחמץ גמור שניתן לאכלם בי"ד.

 

מתי החמץ נעשה מוקצה

 

האם החמץ נעשה מוקצה בשבת זו משעה רביעית שנאסר באכילה או משעה חמישית שנאסר בהנאה.

מיד כשנאסר באכילה בשעה רביעית, נעשה מוקצה. אכן אין צריך להחמיר בסוף זמן האכילה יותר מדעת הגר"א (בשנה זו תשפ"א 10:40 לערך), ובוודאי שלעניין מוקצה אין להחמיר בזה (מרן זצללה"ה).

ואף שעוד ראוי ליתנו לבהמה ולנכרי עד תחילת שעה ששית ויש נכרים בשכנותו, מכל מקום היתר זה הוא דווקא למי שיש לו בהמה שחייב במזונותיה ומאכילה חמץ או נכרי בתוך ביתו שאכן יכול לטלטלו עד סוף שעה חמישית, כמבואר במשנה ברורה (תמד, כא) שאחר סוף זמן אכילה מבטלו וכופה עליו כלי כשאין לו כותי או כלב ליתנו לו, אך מי שיש לו לא צריך דווקא לתת להם, אלא יכול אף לטלטלו לאשפה.

ואמנם בעיצומו של הפסח אסור לתת חמץ במתנה לנכרי למרות שאינו מכירו ואין לו בזה טובת הנאה, שהרי לא עדיף מבהמת הפקר שאסור להאכילה חמץ (שו"ע תמח, ו).

 

 

אופן ביעור החמץ בשבת

מהי הדרך הראויה לביעור החמץ בשבת קודש.

הטוב ביותר להשליכו לבית הכסא והרי הוא כמבוער מן העולם לגמרי, שהרי שום אדם לא יוכל ליהנות ממנו ואין צריך לפררו קודם שמשליכו אפילו הוא פת קשה וכיו"ב (משנ"ב תמה, ה).

אמנם יש המקלים להשליכו לפח אשפה שלא נמצא ברשותו (אגרות משה או"ח ג, נז). ודווקא כשיש בפח כמות אשפה מאוסה, ובפרט בזמנינו שמקפידים מאד על אכילת דבר מטונף, אך מרן הגריש"א זצללה"ה לא ניחא דעתו בזה כאשר לא נפסל מאכילת כלב. אך אם אין שם אשפה שממאיסה את החמץ כגון שקית חדשה וכיו"ב, לא מועיל להניחו אף לדעת  האגרות משה.

 

חמץ שנותר לאחר הזמן

 

מה ניתן לעשות עם חמץ שנותר בטעות בסלון לאחר שנעשה מוקצה.

את שיירי החמץ שעל השולחן מותר לסלק, וכן לטאטא מהרצפה משום גרף של רעי. אמנם שאר החמץ לא נידון כגרף של רעי ואסור לטלטלו, למרות שלא נעים לו להסב בליל הסדר מול לחם חמץ סביבו אף שביטלו כעפרא דארעא, משום שגרף של רעי נחשב רק אם לא נעים לו הטינוף והלכלוך, ולא כשמתבייש מחמת איסור הפסח או משום שמחמת זה הבית נראה מבולגן, ולכן יזדרז לבערם קודם. אמנם יכול לקרא נכרי שיבערו (משנה ברורה תמד, כא).

 לתשובות נוספות בהלכות הפסח

 

שאלות נוספות שיכולות לעניין אותך

הרב המשיב

הרב-קוק-שליטא

גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת

שליחת שאלה לבית ההוראה

שתפו עם חברים

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב print
שיתוף ב telegram

שאלות נוספות שיכולות לעניין אותך