מבין בתרי שאלתו ניכרת אמונתו האיתנה "ביושב וזן את כל העולם כולו מקרני ראמים ועד ביצי כינים" (עבודה זרה ג, ב) שיזמין לו כל צרכו בהכשר ובכבוד.
אכן אין זה מלכתחילה לשכנע יהודים לצאת לחוץ לארץ, ועדיף למצוא תחום פרנסה אחר. אמנם אם פונים אליו ורוצים לארגן דרכו נסיעה לחו"ל, יכול למלא משאלותיהם, מתוך הנחה שלא נוסעים לטיול בעלמא, אלא מתוך היתר לבריאות הגוף ומנוחת הנפש, או לחיזוק בשלום הבית והקשר בין בני הזוג והילדים.
אדרבה, מנהג טוב הוא. וכך נהג רבינו הגריש"א בשובו מבית הכנסת לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידיו בצורה שיוצא בה
למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות".
פרי העץ – יש לברך קודם אכילת התמר, ככל אכילת פרי בתוך סעודה שמחייב ברכה לעצמו. פרי האדמה – כיון
כתב הרמ"א (תקפ"ד, ב') "נוהגים לקרא התוקע ממניין חמשה הקרואים לס"ת". ומוסיף המ"ב (שם ט') שנהגו גם להעלות הבעל מוסף.
הנה נוהגים להורות שאין צריך לעשות התרת נדרים בפני שלשה אפילו אם לא התירו נדרי עצמם, וכך זכיתי לראות אצל
גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת
צריכים לעשות כפי המלצת הרופאים. למיטב ידיעתי המומחים ממליצים לחסן ילדים בגיל זה אם אינם מחלימים. אך אם כבר נדבקו
שאלה זו זכיתי לשאול למרן רבינו הגרי"ש אלישיב זצ"ל, והשיבני שהטוב ביותר הוא תפילה בכותל המערבי ואף יותר מתפילה בציון
אם רק שומע פסיבי, הרי רק לומד בהרהור, ובכלל מדינא אינו חייב לברך, ואף אם משתתף בקושיות ותירוצים במהלך הלימוד,
לכתחילה צריכים להתנות קודם שנותנים צדקה לקופה שייתכן ויצטרך ללווות מהקופה או לפרוט כסף קטן, ובדיעבד אפילו אם שכחו להתנות
מותר לכתחילה בצונן [א"צ צונן מים קרים העוקצים מחמת הקור, אלא יכול לערב מעט חמים כל שאינו מרגיש חמימות] כולל
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
