די אם יתיז ספריי מבושם להעביר הריח הרע. ואף שכתב המשנה ברורה (עז, א) שאסור מדין תורה לקרות כנגד מי רגליים מסריחים ונחשב ריח רע שיש לו עיקר, וצריך להרחיק ד' אמות ממקום שכלה הריח ולא יועיל ספריי, אכן נראה שמאחר והם ספוגים בבגדו, אם אינו טופח על מנת להטפיח נחשב כיסוי למי רגליים, כעין רוק עבה שכתב המשנה ברורה (עו, כא) שנחשב ככיסוי. וכדעת הפוסקים שצואה מכוסה נידון כריח רע שאין לו עיקר, והיקל המשנה ברורה (עט, יז) במקום הדחק, ולכן די בהתזת ריח נעים שגובר על הריח האחר.
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
אמנם בכל שנה "מנהג כשר" הוא שממשיכים את איסורי אבלות תשעת הימים עד חצות של יום עשירי באב (משנה ברורה
אם יאכל עמו מעט, יפקיעו מלהיחשב 'בגד המיוחד לתפילה' ועל ידי כן מותר לעשות כל צרכיו עם הקיטל. ודברי המשנה
מקור האיסור לא לעלות לבית הקברות בשבתות ובמועדים כדי שלא לגרום צער לעולים, אך ציון הרשב״י התקבל כמקום תפילה, ואף
אם גוי הגביה בקבוק יין פתוח ולא שכשך אותו, מותר, וכ"ש אם רק נגע בבקבוק (שולחן ערוך יורה דעה קכד,
אין להעבירו מקברו ואף לא לקבוע מחיצה שתגרום לביזיון הנפטרת שכביכול המחיצה מפרידה בין צדיק לרשע, כמבואר בשו"ת אמרי אש
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
