די אם יתיז ספריי מבושם להעביר הריח הרע. ואף שכתב המשנה ברורה (עז, א) שאסור מדין תורה לקרות כנגד מי רגליים מסריחים ונחשב ריח רע שיש לו עיקר, וצריך להרחיק ד' אמות ממקום שכלה הריח ולא יועיל ספריי, אכן נראה שמאחר והם ספוגים בבגדו, אם אינו טופח על מנת להטפיח נחשב כיסוי למי רגליים, כעין רוק עבה שכתב המשנה ברורה (עו, כא) שנחשב ככיסוי. וכדעת הפוסקים שצואה מכוסה נידון כריח רע שאין לו עיקר, והיקל המשנה ברורה (עט, יז) במקום הדחק, ולכן די בהתזת ריח נעים שגובר על הריח האחר.
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
בירושלים נהגו הנשים לשמוע זכור כדברי החפץ חיים (ספר המצוות הקצר עשה עו), ואמנם רוב הנשים לא נהגו לשמוע זכור,
כיון שהוא בגדר חולה שיש בו סכנה, מותר בעשיית כל צרכו. ואף שמבחינה רפואית לא נשקפת סכנה קיומית לחייו, אך בהגדרה
ייצא ליטול ידיים כיון שעדיפה נטילה מיוחדת וסמוכה לברכת כהנים, מאשר לסמוך על מה שהשאיר את ידיו נקיות כמבואר בקרן
אם יאכל עמו מעט, יפקיעו מלהיחשב 'בגד המיוחד לתפילה' ועל ידי כן מותר לעשות כל צרכיו עם הקיטל. ודברי המשנה
לשיטת הבן איש חי (שנה ראשונה, צו, כ"ה) וכן הגרש"ז אויערבאך (הליכות שלמה פסח ח, א) וכן שמעתי כמה פעמים
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
