בירושלמי כתב לעשות את התשליך במים או בנהרות, ובכתבי האר"י (הובא במשנה ברורה תקפג, ח) הובא שניתן לעשות אף בבארות המים. והמנהג בירושלים לומר בבורות מים כמבואר בכף החיים (לא). אמנם אין מעלה כלל באמירתו מול כלי עם מים כעין שממלאים בבתי כנסת כוס מים (מרן הגרי"ש אלישיב).
ועדיף לומר מול בריכה בקרקע שמילאו אותה במים שאובים, מאשר באקווריום יפה עם דגים. כעין שמצינו לגבי נטילת ידיים, שניתן לטבול את הידיים בנהר וכדו' ויש דעות שניתן לטבול אף במים שאובין המחוברים לקרקע כבריכה [מובן שלא מדובר בבריכה ניידת, אלא בבריכה קבועה הבנויה בקרקע].
אגב, כאשר נשאל מרן הגרי"ש מדוע הוא מאריך ומתפלל את כל התפילות שחיברם מרן החיד"א המובאות אחר פסוקי התשליך שאינן מעיקר הנוסח ואף הגר"א לא אמרם, השיב בנעימות לשונו "אלו תפילות יפות, שחבל שלא להתפלל אותם".
