נהגו שלא לברך הטוב והמטיב (רמ"א רכג, א. בן איש חי שנה ראשונה ראה. כף החיים רכג, ו) ולפוטרו בברכת 'שהחיינו' הנאמרת בברית. אמנם בחו"ל שאין מברכים 'שהחיינו' בברית כמנהג הרמ"א (יורה דעה רסה, ז) יש לברך הטוב והמטיב (שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב – ברכות תרנ).
ברכת קידוש לבנה היא חובה כדעת הנו"ב והחזו"א. ומעתה כיון שהוא חיוב דרבנן לראותה ולברכה, חייב אף לנסוע לעיר אחרת,
מי שיכול להקפיד כשאוסף ספרים להניח חומש על גבי ספרים, תבוא עליו ברכה, ואם קשה לו להשגיח, המיקל בזה יש
גם זה הוא בכלל ההיתר לשנות "מפני דרכי שלום" ומאחר שמכווין לכבוד ה' ולא לעורר מחלוקת ומדנים, נראה שיש להתיר
בנורת לבון שיש בה מראה אש ניתן לסמוך על האחיעזר המתיר זאת, אך אין זה לכתחילה כיון שאין בה ב'
כבר כתב החזו"א (ב, קמט) שאין להתענות על חלומות בני ימינו, כמובא בתוס' הרא"ש (ברכות נה) שמה שחולם לאחר תענית
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
דעת מרן רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל כי חולה הזקוק לנוזלים ביום כיפור, עדיף שיתחבר לאינפוזיה וממנה יוזן בנוזלים, מאשר ישתה
כבר כתבו האחרונים שאם מפרקים את הכלי שחייב בטבילה וכעת אי אפשר להשתמש בו ואח"כ מתקנים אותו על ידי ישראל,
אסור להכין מבעוד יום יין להבדלה, ואם מביא יין לבית המדרש כדי לשתות ממנו בסעודה שלישית וגם כדי להבדיל עליו,
אין חסרון במה שהיא שקופה, ואם יש לה דין 'מחיצה' אינו חייב לקום לספר התורה כמי שנמצא בחדר סמוך, ואף
לכתחילה צריכים להתנות קודם שנותנים צדקה לקופה שייתכן ויצטרך ללווות מהקופה או לפרוט כסף קטן, ובדיעבד אפילו אם שכחו להתנות
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
