מה שנפסק בשלחן ערוך (נא, ט) "מזמור לתודה יש לאמרה בנגינה" אין הכוונה לאמרה בטעמים, אלא שיקרא בנעימה, ובפירוש התפילה לר"י בר יקר (הקדמה לפסד"ז) כתב "אומר מזמור לתודה בלחן ערב ובשירה ארוכה יותר משאר המזמורים".
הברכה נקבעת לפי הרכיב הגדול ביותר, שהוא העיקר. וכאן העיקר הוא האורז, וברכתו מזונות. מקורות: הגר"א נבנצל שליט"א, שו"ת אגרות
פשוט שהמבוגר בסיכון קודם לצעיר, בין אם זו סכנת נפשות ברורה ובין אם הסיכון בעצם המחלה, ואם הצעיר חיסן עצמו
זהו ממש מקרה של צורך והפסד אוכלין, ולכן אע"פ שנפסק להלכה בשו"ע (סימן שח סעיף ל"א) שבזמן הזה לא מטלטלים
במשנ"ב (סוף סימן קכח) הביא מחלוקת אם כהן יכול למחול על כבודו. רוב הפוסקים מקילים והט"ז מחמיר שכהן אינו יכול
פורסמו בשער בת רבים סגולות שונות ומשונות מפני הנגיף, וכבר הבאנו את דברי ה'חפץ חיים' שעורר בעניין הסגולות ותמה (אהבת
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
פרי העץ – יש לברך קודם אכילת התמר, ככל אכילת פרי בתוך סעודה שמחייב ברכה לעצמו. פרי האדמה – כיון
פעם אחת איחרה אשתו של רבי נחומקה מהורדנא לשוב לביתה, ומחמת זה התאחר רבי נחומקה להדליק נרות חנוכה, ושאלו תלמידו
אם יש מבצע מיוחד במחיר זול, דינו כ'דבר האבד' ומותר (מ"ב תקנא, יא). גם אם אין מבצע מיוחד יוכל להזמין,
לא יזכיר שם אדנות מפורשות בעת קריאת הגמרא, אך שאר השמות כאלוקים וצבקות יש לקרוא בפירוש, גם אם אין זה
למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות".
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
