מה שנפסק בשלחן ערוך (נא, ט) "מזמור לתודה יש לאמרה בנגינה" אין הכוונה לאמרה בטעמים, אלא שיקרא בנעימה, ובפירוש התפילה לר"י בר יקר (הקדמה לפסד"ז) כתב "אומר מזמור לתודה בלחן ערב ובשירה ארוכה יותר משאר המזמורים".
נשאלתי מאשה שהכינה תבשילים לפסח, ומאוחר יותרת שמה ליבה ששכחה להסיר את הטבעת שלה שבדרך כלל עונדת אותה בשעת לישת
שמעתי מהגר"א נבנצל שמותר. ובספר ויברך דוד הל' תפילה (סימן ס"ה) ביאר דלא מבעיא מי שיאכל ממצות אלו לשם קיום
הלכות בדיקת חמץ בדיקת חמץ לאור פנס שאלה: מי שאין לו נר לבדיקת חמץ, האם יכול לבדוק את
רוצים למכור את החמץ בהידור? לחצו כאן הוראות מרן הרב שליט"א: אין צורך בקניין סודר כמבואר ברמב"ם (מכירה ה, יא-יב)
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
יש לכרוע באמירת ברוך אתה ה' כעין ברכת אבות (זכר יהוסף או"ח צ) למרות שאין בה כריעה בסופה (שעורי מרן
תשלום מראש לשכירות פועלים נחשב כקניין (נתיבות המשפט שלג, א) וכיון שהמטפל קיבל כסף עבור הטיפול ונשתעבד לביצועו, לא יכול
אם הגיע לחינוך והיינו "שיודע למי מברכים" (ברכות מח, א) כיון שמחנכו בזה לברך כיאות מותר לומר עמו שם ה',
אכן כתב ברמ"א (תצ"ג, ב) לגבי ההיתר לבעלי הברית להסתפר בימי הספירה, וכן מבואר מכל האחרונים שם. ולדינא קיימא לן
הקנס למי שלא הדליקה שבת אחת שתוסיף נר כל חייה, הוא רק לאשה (מרן הגרי"ש אלישיב), כיון שהנשים מוזהרות יותר
