אמירת 'מזל וברכה' לגוי לאחר קניין

בדבר השאלה שאירא האי שתא בבית מורינו הגאב"ד רבי בן ציון הכהן קוק שליט"א בעת מכירת החמץ, שבירכו את הגוי אחר הקניין בברכת ברכה והצלחה ומזל טוב, ות"ח א' העיר שמא יש בזה איסור דאורייתא של לא תחנם.

תשובת הרב

וכר פסק מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שמותר לומר "ברכה והצלחה" לנהג מונית גוי שלקחו, ואין לחשוש משום לא תחנם, דאדרבה זה יגרום שמחר יקח ישראל אחר ביותר חפץ לב. ולכן נלענ"ד שהוא הדין בנידון דידן שאין בזה חשש ספק דאורייתא אפילו, שהרי מאי שנא נהג מונית מגוי שעומד במכירת חמץ עם רב שבוודאי יש ענין לברך אותו בדרך הנימוס וכדומה כדי שיתייחס תמיד לישראלים באופן הכי טוב, ואין כאן ספק לדעתי.

וביתר ביאור בדבר כבר הזכרנו בספרי הקטן אהל יעקב הל' לא תחנם  דהנה כבר ראינו שהיכן שיש תועלת מותר לתת מתנה לגוי וכן לשבח גוי כמ"ש בחזון איש הל' שביעית וראה עוד הט"ז (קנא, סק"ח) דאם מכירו לא הוה עלייהו שם מתנה אלא כמכירה, שהרי ישלם או כבר שילם לו, וע"ע בשו"ת אבן פינה (א, קו).

אלא שיל"ע בדין ברכה לגוי באופן שאינו מכירו. והנה זה ברור שאין איסור לברכו בשלום, שהרי זה פשיטא דמותר, כפי שמפורסם על רבן יוחנן בן זכאי שהקדים לומר לכל אדם שלום ואפילו לגוי (ברכות יז), אבל לגבי ברכה אחרת עיי' במגן אברהם (אורח-חיים קפט, סק"א) שכתב שיש להימנע מלברך גוי כשאין מוכרח לכך משום איסור של לא תחנם, וכ"כ במגן האלף (על החסד לאלפים סי' קפט). ועיין בזה בט"ז (יורה-דעה רלב, סקי"ד). ועיין בזה באהלי שם (סי' כ).

ומ"מ אומר המגן אברהם (אורח-חיים שמז, סק"ד) דמותר לומר לגוי בשעה שעובד במלאכתו, תצליח במלאכתך. וראיתי דכתב בביאור הדבר בשו"ת עטרת פז (חלק ראשון, כרך ג סוף אבן-העזר ה עמוד קעז) דזה משום דרכי שלום. ועיין בשו"ת במראה הבזק (ו, סב) דכתב: "בתחילת השנה האזרחית מותר לברך נוצרי בשנה טובה". וע"ע בשו"ת בית שערים (אורח-חיים סא) דניתן לברך גוי (וע"ע בספר חישוקי חמד עמ"ס פסחים עמוד קפד. ובמסכת יומא עמוד שמה).

כמו כן, כאשר מיירי בגוי שעושה טובות ליהודי מצינו שהתירו להתפלל לרפואתו כמובא בשו"ת חיים ביד לגר"ח פלאג'י (לג), ונראה דדבריו מתבססים על הספר חסידים (תשצ) שכתב: "אם יש נכרי שעשה טובות ליהודים, יכולים לבקש להקב"ה שיקל בדינו". ועיין בזה בדרכי תשובה (יורה-דעה קנא, סקכ"ט). עוד בעניין תפילה על גוי חולה.

הרי לנו פשוט שאין בזה חשש איסור דאורייתא בכלל באופן שהגוי הנ"ל מוכרים עמו החמץ ומברך אותו רק בדרך הנימוס וניתן להקל בנידון זה שיש בו תועלת כהכרעת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל.

שאלות נוספות שיכולות לעניין אותך

הרב המשיב

רב ומורה צדק בית הוראה הכללי

שליחת שאלה לבית ההוראה

שתפו עם חברים

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב print
שיתוף ב telegram

שאלות נוספות שיכולות לעניין אותך