כיון שכבר הגיע הזמן ללוות את השבת לאחר צאתה, יוצא בזה ידי חובת מלווה מלכה, למרות שיאמר לאחר מכן 'רצה' בברכת המזון, כמבואר בבאר היטב בשם האליה רבה (ש, א). ואמנם יותר ראוי שיאכל סעודה בפני עצמה למלווה מלכה (כף החיים שם יא).
אדרבה, מנהג טוב הוא. וכך נהג רבינו הגריש"א בשובו מבית הכנסת לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידיו בצורה שיוצא בה
אין להסתובב לכל הצדדים, וכן נהג רבינו הגרי"ש בשעת הנענועים עמד תמיד כשפניו למזרח, ורק היטה ידיו לאותו צד שנענע
כן, אך ודאי שאם יתגבר ויישאר בסוכה, מקיים בזה מצוה ואף יכול לברך באותה שעה "לישב בסוכה". ויש לחלק בין
למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות".
הורים שמבקשים מבנם לא לישון בסוכה כיון שיש להם פחד מזה, והבן מתנגד ורוצה לקיים המצוה כתיקונה, אינו צריך לשמוע
ראש בית הוראה הכללי, רב אב"ד אבי עזרי מרכז פתח תקוה
דעת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שכשהנהג נכרי מותר להתלוות אליה מלווה אחד בלבד, אך לא כשהנהג יהודי. ויש להסביר ליולדת,
פירורים הנופלים מהספר בעת שקודחים בו חור לצורך כריכתו וכדומה טעונים גניזה, אפילו בספרים חדשים שעדיין לא למדו בהם. (כך
לאחר שנים ארוכות של ציפייה לספר שאזל מן השוק, בימים אלו יוצא-לאור הספר "ציוני הלכה – חנוכה", ובו פסקי הלכה
אם יאכל עמו מעט, יפקיעו מלהיחשב 'בגד המיוחד לתפילה' ועל ידי כן מותר לעשות כל צרכיו עם הקיטל. ודברי המשנה
יש להשתדל מאוד להימנע מזה ולא לשנות ממנהג האשכנזים בארץ הקודש שלא התפללו ערבית בפלג המנחה. וכפי ששמעתי ממרן הגרי"ש
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
