הובא בפסחים (קיא, ב) שהמקיז דם מהכתפיים צריך ליטול ידיו, וכיון שבתרומת דם מוציא הרבה דם, הרי זו הקזה וחייב בנטילת ידיים. אך לאחר בדיקת דם אין צורך בנטילת ידיים, כיון שמוציאים רק מעט דם.
אם דעתו להישאר שם עד ימות החמה, דינו כבן חו"ל לעניין זה וישאל רק משישים יום לאחר תקופת תשרי, אך
מורי ורבי מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל היקל להאריך את הדרך בנהג נכרי, אך כשהנהג ישראל יש ללדת בבית חולים היותר
במידת הצורך מותר להם להדליק באמצעות פנס חשמלי ואף לברך את ברכות ההדלקה (מרן הגרי"ש אלישיב, פניני חנוכה).
לצערנו, איסור זה פרוץ מאד עד שרבים תובעים בערכאות בלא שרואים זאת כאיסור. וכן לגבי גילוח בתער כתב רעק"א (שו"ת
מבואר בשולחן ערוך (חו"מ רלב, ב) שאם ברור ש'הכנסת הכסף לתוך הכיס של השני' כמו שאתה קורא לזה, היה טעות
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
בלימוד מסכת חולין, אדם שאינו עוסק במקצוע השחיטה יתקשה להבין לא רק את עומק הסוגיות אלא אף את הפשט. ביקשוני
לא, משום שבכך יתחייב להטבילם לאחר הפסח ככל כלים הנקנים מגוי. שהרי אין אפשרות למכור את בליעת החמץ ללא הכלי
אין זה מעיקר הדין, אך הובא בסידור היעב"ץ שנהגו לברך זאת בעמידה כברכות השחר וכל ברכות השבח (שיעורי מרן הגרי"ש
אם חיוב 'בורא נפשות' נובע משתיה, יקדים ברכת מעין שלש. אולם אם מחוייב בבורא נפשות אחר אכילת פרי או ירק,
א] כתב המחבר (סי' קכ"ט ס"א) שאין נושאין כפים במנחה משום חשש שכרות ואפי' בתענית (שיש בו נעילה) משום לא
