למרות שבכל השנה עדיף לחלקו לעניים רבים, כמבואר באבות (ג, טו) "והכל לפי רוב המעשה" ופירש הרמב"ם "שהמעלות יושגו בהכפלת מעשי הטוב פעמים רבות, ולא כשיעשה מעשה אחד גדול", בפורים עדיף לתת רק לשני עניים, משום שמתנות לאביונים הוא בכדי שיהיה לעני נחת רוח ושמחה על ידה. ואמנם אם רוצה לתת סכום גדול מאוד, ייתן לשני עניים סכום נכבד שישמחם, ואת השאר יחלק לעניים נוספים, ולא ייתן סכום גדול מאד לשני עניים בלבד.
מה מברכים על שחרור החטופים?
ברכת הטוב והמטיב לא שייכת כאן שלא תיקנוה אלא כשיש למברך תועלת והנאה כמבואר בביאור הלכה (רכג, א ד"ה ילדה)
