כן, אך ודאי שאם יתגבר ויישאר בסוכה, מקיים בזה מצוה ואף יכול לברך באותה שעה "לישב בסוכה".
ויש לחלק בין צער מחום לצער מירידת גשמים, שהמחמיר לשבת באותה שעה נקרא הדיוט (שו"ע תרלט, ז), שהם "כשפיכת כוס על פניו, שרבו הראה לו שאינו רוצה בעבדותו, והוא רוצה לכוף רבו לעבדו" (ביאור הלכה שם).
ועוד יש לחלק כי בעת ירידת גשמים הסוכה פסולה כיון שאינה דירה כלל, משא"כ בחום שהסוכה כשרה, רק שהגברא מצטער. וכיון שהחסרון בגברא, היכולת בידו להחליט שאינו מצטער.
מקור האיסור להשאיר ספר פתוח הוא הב"ח והש"ך (יו"ד רעז) שציינו כמקור עירובין צח. והנה רש"י ביאר שם (ד"ה להפוך)
מותר, ולמרות שהרמ"א (אורח חיים רמב, ה) אוסר להפעיל ריחיים מערב שבת כשקול פעילותם נשמע בשבת משום 'אוושא מילתא', ואף
מסתבר שאנשים רחוקים ישתמשו במכשיר בין כך ובין כך בתוך השבת, ואם כן לא נחשב שמכשילם בזה כיון שבאותה שעה
גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת
יכול לומר במטוס, אך לכתחילה יאמר תפילת הדרך בדרכו לשדה התעופה שהיא תחילת הדרך המחויבת בתפילת הדרך, וכל דרכו מביתו
בירושלמי כתב לעשות את התשליך במים או בנהרות, ובכתבי האר"י (הובא במשנה ברורה תקפג, ח) הובא שניתן לעשות אף בבארות
האבל ממשיך להיות חייב בדיני האבלות אף בפורים, ומאידך הוא חייב בשמחת פורים. ולכן אל לו למעט מרגילות שמחת פורים,
אכן כתב ברמ"א (תצ"ג, ב) לגבי ההיתר לבעלי הברית להסתפר בימי הספירה, וכן מבואר מכל האחרונים שם. ולדינא קיימא לן
כתב השלחן ערוך (שז, א) "בני אדם שסיפור שמועות ודברי חידושים הוא עונג להם, מותר לספרם בשבת כמו בחול". ומבואר
