אסור להכין מבעוד יום יין להבדלה, ואם מביא יין לבית המדרש כדי לשתות ממנו בסעודה שלישית וגם כדי להבדיל עליו, מותר. אך אם יקשה להשיג יין להבדלה במוצאי שבת, מותר להביאו והוא שיביאנו בשעה שעוד אפשר לשתות ממנו בשבת (וכמובן רק במקום שיש עירוב ומותר לטלטל בו). מקור: שמירת שבת כהלכתה כח, פא.
למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות".
כיון שהוא בגדר חולה שיש בו סכנה, מותר בעשיית כל צרכו. ואף שמבחינה רפואית לא נשקפת סכנה קיומית לחייו, אך בהגדרה
ברכת קידוש לבנה היא חובה כדעת הנו"ב והחזו"א. ומעתה כיון שהוא חיוב דרבנן לראותה ולברכה, חייב אף לנסוע לעיר אחרת,
דעת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שכשהנהג נכרי מותר להתלוות אליה מלווה אחד בלבד, אך לא כשהנהג יהודי. ויש להסביר ליולדת,
אין שום משמעות דתית למבצעים שלהם, כיון שאינם עורכים מבצעים בגלל עבודה זרה שלהם, אלא אך ורק כדי להגדיל רווחים
אם בירך שהכל ושתה מים ואח"כ רוצה לאכול דגים או בשר, חייב לברך שהכל שנית (מ"ב רו כא), אא"כ מתקיים
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
