עדיף שיקרא חצי פרשה בשלמות הכוללת שניים מקרא ואחד תרגום. משום שכל מה שקורא הוא מקיים בשלמות, מאשר לקרוא אמנם פרשה שלמה אך ללא שלמות החזרה הנדרשת.
חייב לשלם מה שהזיק, למרות שהראשון חנה שלא כחוק והפריע לתנועת כלי הרכב. כמבואר בגמרא (בבא קמא מח, א) בדברי
בספר "ציוני הלכה" – פסקי מרן הגרי"ש אלישיב בהלכות אבלות, שנרשמו מפיו על ידי מורינו הגאון רבי בן ציון הכהן
המנהג שלא לחזור ולקרוע במוצ"ש בביתו. בשו"ת מהרי"ל דיסקין (קונטרס אחרון קפ"ה) הביא חקירת האחרונים בזה האם צריך לקרוע אחר
כבר כתב החזו"א (ב, קמט) שאין להתענות על חלומות בני ימינו, כמובא בתוס' הרא"ש (ברכות נה) שמה שחולם לאחר תענית
גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת
אם לא עברו שלושים יום מתוספת השם, אין לכותבו כלל כיון שלא 'הוחזק' השם. ואם הוסיפו לחתן, לכלה או לאביהם
בתשעה באב אסורה רחיצה של תענוג, אבל להעביר לכלוך מותר לפי הצורך (שו"ע תקנ,ד ט). וכן סיכה אינה אסורה אלא
כיון שכבר גר בבית, חייב לקבוע מזוזה בכל חדר וחדר. וחלילה מלהמתין עד לחנוכת הבית משום שבכל יום ויום שמתעכב
יש להוריד הכפפות ולרחוץ ידיו (נטילה או רחיצה על כפפות אינם כלום). אם מטיל מי רגליים במשתנה אישית יכול לברך
בני אשכנז יאמרו הגָּשֶם בקמץ (אגרות משה או"ח ד, סה, טו) כיון שזו הזכרה בפני עצמה וסיומה במילה הגשם וכשנזכר
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
