א. עדיפה שתיית כוס יין שלמה קטנה, מרוב כוס גדולה.
ב. כדאי להתאמץ לשתות ד' כוסות יין – ולא מיץ ענבים, בשונה מקידוש של שבת (מרן הגרי"ש אלישיב).
בספר "ציוני הלכה" – פסקי מרן הגרי"ש אלישיב בהלכות אבלות, שנרשמו מפיו על ידי מורינו הגאון רבי בן ציון הכהן
המנהג שלא לחזור ולקרוע במוצ"ש בביתו. בשו"ת מהרי"ל דיסקין (קונטרס אחרון קפ"ה) הביא חקירת האחרונים בזה האם צריך לקרוע אחר
כבר כתב החזו"א (ב, קמט) שאין להתענות על חלומות בני ימינו, כמובא בתוס' הרא"ש (ברכות נה) שמה שחולם לאחר תענית
חייב לשלם מה שהזיק, למרות שהראשון חנה שלא כחוק והפריע לתנועת כלי הרכב. כמבואר בגמרא (בבא קמא מח, א) בדברי
גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת
יש לומר בשכמל"ו בלחש בכל פעם, בין בקריאת שמע ובין ביום כיפור קטן או לאחר 'אנא בכח', מלבד ביום כיפור
יכול לעשות סיום על כל המשתמע מכך. הרי למד כל המסכת, מאי נפקא מינה שהפסיק באמצע לשש שנים. בנוגע למשנה
מבואר במשנה ברורה (תצג, ה) שכיון "שיש תוספת שמחה של שבת וראש חודש, יש להתיר להסתפר בערב שבת". וכשמותר להתגלח
אע"פ שבערב שבת אסור לקבוע סעודה גדולה שאינו רגיל בה (שו"ע רמט, א) שונה פורים שזמנו קבוע ליום זה, ולכן
מקור האיסור להשאיר ספר פתוח הוא הב"ח והש"ך (יו"ד רעז) שציינו כמקור עירובין צח. והנה רש"י ביאר שם (ד"ה להפוך)
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
