כיון שהוספת השם לא הועילה לרפואתו, אין צריך להזכיר את השם הנוסף.
ואומנם שמעתי מרבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל שאם לאחר הוספת השם נראתה הטבה משמעותית במצבו בניגוד לתחזיות הרופאים, אף אם לבסוף מת באותו חולי, יש להזכירו גם בשם הנוסף.
הנה נוהגים להורות שאין צריך לעשות התרת נדרים בפני שלשה אפילו אם לא התירו נדרי עצמם, וכך זכיתי לראות אצל
פרי העץ – יש לברך קודם אכילת התמר, ככל אכילת פרי בתוך סעודה שמחייב ברכה לעצמו. פרי האדמה – כיון
כתב הרמ"א (תקפ"ד, ב') "נוהגים לקרא התוקע ממניין חמשה הקרואים לס"ת". ומוסיף המ"ב (שם ט') שנהגו גם להעלות הבעל מוסף.
למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות".
יש לומר בשכמל"ו בלחש בכל פעם, בין בקריאת שמע ובין ביום כיפור קטן או לאחר 'אנא בכח', מלבד ביום כיפור
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
אין להסתובב לכל הצדדים, וכן נהג רבינו הגרי"ש בשעת הנענועים עמד תמיד כשפניו למזרח, ורק היטה ידיו לאותו צד שנענע
דעת מרן רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל כי חולה הזקוק לנוזלים ביום כיפור, עדיף שיתחבר לאינפוזיה וממנה יוזן בנוזלים, מאשר ישתה
כן. וכפי הנראה בדברי החת"ס (גיטין כ"ב, ב') לחלק בין שליחות שבה השליח עושה מעשה, שמחמתו צריך שיהא בר דעת
מה שנפסק בשלחן ערוך (נא, ט) "מזמור לתודה יש לאמרה בנגינה" אין הכוונה לאמרה בטעמים, אלא שיקרא בנעימה, ובפירוש התפילה
גדולה תפילה בשמו המפורש של החולה, ולפיכך, במצב של חולי, מוטב לקרוא שם לתינוק אף קודם הברית (חזון איש, הגרי"ש
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202