אדרבה, מנהג טוב הוא. וכך נהג רבינו הגריש"א בשובו מבית הכנסת לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידיו בצורה שיוצא בה
למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות".
כיון שיש מצוה בחליצת הנעליים בערב תשעה באב, יש לחלוץ את הימין תחילה, כבכל מצוה הנעשית בימין דרך חשיבות. וכן
הורים שמבקשים מבנם לא לישון בסוכה כיון שיש להם פחד מזה, והבן מתנגד ורוצה לקיים המצוה כתיקונה, אינו צריך לשמוע
כן, אך ודאי שאם יתגבר ויישאר בסוכה, מקיים בזה מצוה ואף יכול לברך באותה שעה "לישב בסוכה". ויש לחלק בין
גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת
אם הגיע לחינוך והיינו "שיודע למי מברכים" (ברכות מח, א) כיון שמחנכו בזה לברך כיאות מותר לומר עמו שם ה',
"מזוזת יחיד נבדקת פעמיים בשבע שנים" (שו"ע יורה דעה רצא, א). ובדיקה זו מועילה על ידי כל אדם, כיון שאינה
נוהגין להורות שמותר אבל ראוי למעט בתענוג כיון שלא כ"כ מתאים, וכן קבלתי מהגר"א נבנצל שליט"א. וראה עוד בספר מועדי
גדולה תפילה בשמו המפורש של החולה, ולפיכך, במצב של חולי, מוטב לקרוא שם לתינוק אף קודם הברית (חזון איש, הגרי"ש
יש להדר ולהתחיל מתחילת הפסוק, שלא לומר "פסוק דלא פסקיה משה לא פסקינן" (מגילה כב, א) לכן אומרים "וירא אלוקים
