נהגו שלא לברך הטוב והמטיב (רמ"א רכג, א. בן איש חי שנה ראשונה ראה. כף החיים רכג, ו) ולפוטרו בברכת 'שהחיינו' הנאמרת בברית. אמנם בחו"ל שאין מברכים 'שהחיינו' בברית כמנהג הרמ"א (יורה דעה רסה, ז) יש לברך הטוב והמטיב (שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב – ברכות תרנ).
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
כיון שמערב החג עומדת תעודת הזהות לשימוש, מותר לטלטלה. אמנם דעת רבינו הגרי"ש אלישיב דתעודת זהות הוי מוקצה הואיל ואין
פירורים הנופלים מהספר בעת שקודחים בו חור לצורך כריכתו וכדומה טעונים גניזה, אפילו בספרים חדשים שעדיין לא למדו בהם. (כך
כתב הרמ"א (תקפ"ד, ב') "נוהגים לקרא התוקע ממניין חמשה הקרואים לס"ת". ומוסיף המ"ב (שם ט') שנהגו גם להעלות הבעל מוסף.
מנהג קדום זה לכתוב פסוק "ה' נתן לי לשון למודים" וגו' (ישעיה נ, ד) ולתת לתינוק ללחכם ולאכלם כבר כתב
כיון שהתחיל עמהם יכול לאמרם, כיון שזו שעה שיש ציבור בבהמ"ד, למרות שהם עוסקים בדברים אחרים. כעין שמצינו במשנ"ב (נ"ט,
