נהגו שלא לברך הטוב והמטיב (רמ"א רכג, א. בן איש חי שנה ראשונה ראה. כף החיים רכג, ו) ולפוטרו בברכת 'שהחיינו' הנאמרת בברית. אמנם בחו"ל שאין מברכים 'שהחיינו' בברית כמנהג הרמ"א (יורה דעה רסה, ז) יש לברך הטוב והמטיב (שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב – ברכות תרנ).
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
א. פרי או ירק[1] עונתי שאינו מצוי בכל השנה[2], יש לברך שהחיינו בפעם הראשונה שאוכל באותה עונה[3]. אפילו אוכל רק
אם גוי הגביה בקבוק יין פתוח ולא שכשך אותו, מותר, וכ"ש אם רק נגע בבקבוק (שולחן ערוך יורה דעה קכד,
כיון שזה לא מאכל הנצרך אלא רק ממתק, רצוי שלא לתת. כמבואר במנחת חינוך (שיג, י) "אף בקטן גמור תיכף
א. עדיפה שתיית כוס יין שלמה קטנה, מרוב כוס גדולה. ב. כדאי להתאמץ לשתות ד' כוסות יין – ולא מיץ
אין שום משמעות דתית למבצעים שלהם, כיון שאינם עורכים מבצעים בגלל עבודה זרה שלהם, אלא אך ורק כדי להגדיל רווחים
