נהגו שלא לברך הטוב והמטיב (רמ"א רכג, א. בן איש חי שנה ראשונה ראה. כף החיים רכג, ו) ולפוטרו בברכת 'שהחיינו' הנאמרת בברית. אמנם בחו"ל שאין מברכים 'שהחיינו' בברית כמנהג הרמ"א (יורה דעה רסה, ז) יש לברך הטוב והמטיב (שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב – ברכות תרנ).
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
אמנם העושה מלאכה בפורים "אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם" (אורח חיים תרצו, א). אך כיון שהציבור נצרך לשירותיו,
לצערנו, איסור זה פרוץ מאד עד שרבים תובעים בערכאות בלא שרואים זאת כאיסור. וכן לגבי גילוח בתער כתב רעק"א (שו"ת
אע"פ שבערב שבת אסור לקבוע סעודה גדולה שאינו רגיל בה (שו"ע רמט, א) שונה פורים שזמנו קבוע ליום זה, ולכן
אם הוא נהנה ומראה לחבריו את הקלף המורה על זכייתו, נידון כקטלוג הנ"ל ומותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו. וכבר
עדיף להמתין ולהתפלל לאחר העבודה כל שעדיין לא יעבור זמן תפילה, ואף אם לא יצליח להשיג מניין באותה שעה ומחמת
