
היזק לרכב המפריע לתנועה
חייב לשלם מה שהזיק, למרות שהראשון חנה שלא כחוק והפריע לתנועת כלי הרכב. כמבואר בגמרא (בבא קמא מח, א) בדברי

חייב לשלם מה שהזיק, למרות שהראשון חנה שלא כחוק והפריע לתנועת כלי הרכב. כמבואר בגמרא (בבא קמא מח, א) בדברי

כבר כתב החזו"א (ב, קמט) שאין להתענות על חלומות בני ימינו, כמובא בתוס' הרא"ש (ברכות נה) שמה שחולם לאחר תענית

בספר "ציוני הלכה" – פסקי מרן הגרי"ש אלישיב בהלכות אבלות, שנרשמו מפיו על ידי מורינו הגאון רבי בן ציון הכהן

המנהג שלא לחזור ולקרוע במוצ"ש בביתו. בשו"ת מהרי"ל דיסקין (קונטרס אחרון קפ"ה) הביא חקירת האחרונים בזה האם צריך לקרוע אחר
ראש בית הוראה הכללי, רב אב"ד אבי עזרי מרכז פתח תקוה

א. הקונה כלי וממלא אותו בממתקים או שקנה כלי שכבר מילאו אותו עם ממתקים אוכל וכדומה לצורך משלוח מנות לחברו,

אמנם העושה מלאכה בפורים "אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם" (אורח חיים תרצו, א). אך כיון שהציבור נצרך לשירותיו,

בני אשכנז יאמרו הגָּשֶם בקמץ (אגרות משה או"ח ד, סה, טו) כיון שזו הזכרה בפני עצמה וסיומה במילה הגשם וכשנזכר

אם הוא נהנה ומראה לחבריו את הקלף המורה על זכייתו, נידון כקטלוג הנ"ל ומותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו. וכבר

כן. וכפי הנראה בדברי החת"ס (גיטין כ"ב, ב') לחלק בין שליחות שבה השליח עושה מעשה, שמחמתו צריך שיהא בר דעת
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202