יש להוריד הכפפות ולרחוץ ידיו (נטילה או רחיצה על כפפות אינם כלום). אם מטיל מי רגליים במשתנה אישית יכול לברך בלי ליטול ידיו כיון שידיו בכפפות. ויש מחמירים אף בזה להסיר הכפפות וליטול ידיו.
ביאור הדברים: תיכף בכניסה לבית הכיסא – גם בחדרי שירותים של זמנינו – שורה רוח רעה על הידיים אף אם לא התלכלכו. רוח רעה שורה על הידיים גם כשהן מכוסות בכפפות (בה"ל ד', י"ג ד"ה אם). במשתנה אישית לא שורה רוח רעה כיון שהמי רגליים נעלמים תיכף אין לה דין בית הכיסא [בשונה מהמשתנות הישנות שמי הרגליים היו שוהים עד שהיו שוטפים אותם] ולכן יכול לברך בלא לרחוץ ידיו (שו"ע תרי"ג, ג) אולם יש אומרים (הגהות מימוניות שביתת עשור ג', ב' הובא במ"ב שם ד') שאף בזה צריך לרחוץ ידיו משום 'הכון' לקראת ברכת אשר יצר [בבה"ל (ז', ב' ד"ה או) תמה הרי רק בתפילה שייך 'היכון' ולא בברכה כדמוכח בשו"ע (צ"א, ב') ונשאר בצ"ע].
