אכן כתב ברמ"א (תצ"ג, ב) לגבי ההיתר לבעלי הברית להסתפר בימי הספירה, וכן מבואר מכל האחרונים שם. ולדינא קיימא לן שדווקא ברית מילה התירו ולא פדיון הבן. וכן נתבאר בהדיא בשו"ת מנחת יצחק חלק ח' (סימן י"א) דאצל פדיון הבן אומרים תחנון ולא דמי לברית מילה, משום שיש שמחה יתירה אצל מילה יותר מפדיון הבן, וא"כ אין לדמות פדיון הבן לברית מילה לענין היתר תספורת.
וראה בשו"ת חתם סופר חלק או"ח (סימן קנ"ח) לענין בין המצרים, דלא לישתמט שום אחד לנהוג להתיר תספורת לשמחת פדיון הבן וכדומה, ונהגו כן במילה דוקא. ועי' שם שביאר טעמו של דבר שהוא משום דמילה דומה לקרבן והווי כאנשי מעמד ואנשי משמר שלא יכנסו למשמרתם כשהם מנוולים. וכן פסק הגר"ד פיינשטיין זצ"ל שאין להתיר תספורת למי שעושה פדיון הבן בימי הספירה כפי שהובא בספר שיעורי הלכה.
