פסק הרמ"א (קלט, ג) שסומא עולה לתורה למרות שאינו יכול לקרא, ואף יכול לעמוד בשעת הברכה ממרחק ולעלות לתורה ממרפסת אחרת, למרות שאינו יכול לקרוא בספר ויכווין הבעל קורא להוציאו בקריאה מדין שומע כעונה, משום שכל מה שצריך להתקרב לספר התורה הוא מחמת כבוד התורה, וכשאינו יכול להתקרב, יעלה מרחוק.
כן, אך ודאי שאם יתגבר ויישאר בסוכה, מקיים בזה מצוה ואף יכול לברך באותה שעה "לישב בסוכה". ויש לחלק בין
אדרבה, מנהג טוב הוא. וכך נהג רבינו הגריש"א בשובו מבית הכנסת לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידיו בצורה שיוצא בה
למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות".
הורים שמבקשים מבנם לא לישון בסוכה כיון שיש להם פחד מזה, והבן מתנגד ורוצה לקיים המצוה כתיקונה, אינו צריך לשמוע
אין להסתובב לכל הצדדים, וכן נהג רבינו הגרי"ש בשעת הנענועים עמד תמיד כשפניו למזרח, ורק היטה ידיו לאותו צד שנענע
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
אפשר להתיר, אך יש להיזהר בזה מחילול ה' ומפריצת גדר, וכבר התבטא ה'ברכי יוסף' (סוף סי' שצג) "וכל אלו הנשקלין
שמעתי מרבינו להתיר, וכדלקמן: לצורך החתן והכלה עצמם מותר כבר במוצאי ת"ב, ולצורך שאר בני המשפחה רצוי להמתין ולהתחיל בכיבוס
יכול להשתכר למרות שיפסיד תפילה בציבור, כל עוד לא יחסיר התפילה לגמרי. ואומנם החיי אדם (הו"ד בבה"ל תרצ"ה, ב' ד"ה
אמנם מעלה יש בהדלקתו משום "מצוה בו יותר מבשלוחו", אך אם בני ביתו או שליח אחר ידליקו עבורו בביתו, לא
מורי ורבי מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל היקל להאריך את הדרך בנהג נכרי, אך כשהנהג ישראל יש ללדת בבית חולים היותר
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
