פסק הרמ"א (קלט, ג) שסומא עולה לתורה למרות שאינו יכול לקרא, ואף יכול לעמוד בשעת הברכה ממרחק ולעלות לתורה ממרפסת אחרת, למרות שאינו יכול לקרוא בספר ויכווין הבעל קורא להוציאו בקריאה מדין שומע כעונה, משום שכל מה שצריך להתקרב לספר התורה הוא מחמת כבוד התורה, וכשאינו יכול להתקרב, יעלה מרחוק.
חייב לשלם מה שהזיק, למרות שהראשון חנה שלא כחוק והפריע לתנועת כלי הרכב. כמבואר בגמרא (בבא קמא מח, א) בדברי
כבר כתב החזו"א (ב, קמט) שאין להתענות על חלומות בני ימינו, כמובא בתוס' הרא"ש (ברכות נה) שמה שחולם לאחר תענית
המנהג שלא לחזור ולקרוע במוצ"ש בביתו. בשו"ת מהרי"ל דיסקין (קונטרס אחרון קפ"ה) הביא חקירת האחרונים בזה האם צריך לקרוע אחר
בספר "ציוני הלכה" – פסקי מרן הגרי"ש אלישיב בהלכות אבלות, שנרשמו מפיו על ידי מורינו הגאון רבי בן ציון הכהן
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
מותר ללמוד ואף להתפלל ולקרוא קריאת שמע כיון שאינו מריח. כמבואר במשנה ברורה (עט, יח) "מי שיש לו חולי שאינו
בודאי שצריך לעשות את החתונה לפני השקיעה ומותר להמשיך עם הריקודים בתוך הלילה של י"ז בתמוז, והטעם, דהנה מצאנו שנחלקו
לא צריכים למנוע אותם מלהדליק המכשיר. והנה כבר נשאלתי בעבר אודות אחד שהוא באבילות אם יכול למנוע משפחתו מלהשמיע שירים
המקור שאסור להתפלל מול מראה מובא בבאר היטב (סימן צ ס"ק ל) בשם הרדב"ז (סימן קו) האוסר להתפלל כנגד מראה
לצערנו, איסור זה פרוץ מאד עד שרבים תובעים בערכאות בלא שרואים זאת כאיסור. וכן לגבי גילוח בתער כתב רעק"א (שו"ת
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
