מה שמובא לצום כשספר תורה נופל על גבי הרצפה לא מובא ברמב"ם או בשו"ע, ורבים מהפוסקים ציינו את המקור הקדום למנהג זה מהגאון בעל שו"ת משפטי שמואל [מגדולי חכמי איטליה, תלמידם של המהרשד"ם והרד"ך], שכתב בתשובה (סימן י"ב) לעניין תענית על תפילין שנפלו שחייבים להתענות לפי שהם כמו ספר תורה, וסיים שם וז"ל, וכי יסתפק אדם שמי שנפל ס"ת מידו לא יתענה, עכ"ל. וראה במג"א (סימן מ"ד ס"ק ה') שפסק כדבריו והוסיף שבס"ת חייב להתענות אפילו אם נפל כשהוא בנרתיקו. ועיין בכפות תמרים (סוכה מ"א:), ובשיורי ברכה סימן רפ"ב סעיף א' שהביא כן משום בעל כנה"ג בשם הרב בעל משפטי שמואל.
המקרה שלפנינו אינו דומה לנידון נפילת ספר תורה על גבי הרצפה, שמאחר שאין כאן ביזיון שניכר כל כך כיון שכל הנפילה היתה בתוך ארון הקודש, אין צריך לצום. ויש להוסיף עוד טעם להקל כיון שהיה אונס, שהרי מדובר באופן שלקח ספר תורה אחד ובפתע פתאום נפל השני באונס, אך משום סברת אונס לבדה אין נפטרים מלצום, מ"מ נראה שעיקר ההיתר במקרה זה משום שכל הנפילה היתה בתוך ארון הקודש, וכן פסק מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל.
ועוד יש לצרף מה שמרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל פסק לגבי נפילת ספר תורה על ידי אונס כשלא נפל מידי אדם אלא מאליו שלא צריכים לצום אפילו אם נפל על גבי הרצפה (הליכות שלמה תפילה פרק י"ב סעיף ל"ט.
העולה לדינא: מי שפתח ארון הקודש ובתוכו נפל ספר תורה אחר לתחתית הארון, אינו צריך לצום. ומי שרוצה להדר ולתת צדקה, מה טוב.
