בספר "ציוני הלכה" – פסקי מרן הגרי"ש אלישיב בהלכות אבלות, שנרשמו מפיו על ידי מורינו הגאון רבי בן ציון הכהן
המנהג שלא לחזור ולקרוע במוצ"ש בביתו. בשו"ת מהרי"ל דיסקין (קונטרס אחרון קפ"ה) הביא חקירת האחרונים בזה האם צריך לקרוע אחר
כבר כתב החזו"א (ב, קמט) שאין להתענות על חלומות בני ימינו, כמובא בתוס' הרא"ש (ברכות נה) שמה שחולם לאחר תענית
חייב לשלם מה שהזיק, למרות שהראשון חנה שלא כחוק והפריע לתנועת כלי הרכב. כמבואר בגמרא (בבא קמא מח, א) בדברי
ראש בית הוראה הכללי, רב אב"ד אבי עזרי מרכז פתח תקוה
האם בשעת ברכות קריאת המגילה יש לעמוד או לשבת. מו"ר הגרי"ש אלישיב זצ"ל אף בגילו המופלג נעמד לברכות המגילה לפניה
דעת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שכשהנהג נכרי מותר להתלוות אליה מלווה אחד בלבד, אך לא כשהנהג יהודי. ויש להסביר ליולדת,
יכול לעשות סיום על כל המשתמע מכך. הרי למד כל המסכת, מאי נפקא מינה שהפסיק באמצע לשש שנים. בנוגע למשנה
מי שאינו מתפלל במניין זה ושומע אותם, נחלקו האחרונים אם מחויב לענות, ולכן אם קשה לך (כגון שאתה שוכב במיטה),
כל היום הוא עת רצון לאמירת תהילים, עדיפות יתירה יש בשעות הבוקר שהוא עת רצון ביותר ככתוב "ה' בוקר תשמע
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
