בכל שנה אין זה לכתחילה שנותן פרוז למוקף, משום שאינו 'פורים' לגביו באותו היום, אך בפורים המשולש ששניהם מתחייבים במתנות לאביונים באותו יום יכול לתת.
מתנות לאביונים בהידור שיימסרו בו ביום בפיקוח מורינו הרב שליט"א – לחצו כאן
בספר "ציוני הלכה" – פסקי מרן הגרי"ש אלישיב בהלכות אבלות, שנרשמו מפיו על ידי מורינו הגאון רבי בן ציון הכהן
כבר כתב החזו"א (ב, קמט) שאין להתענות על חלומות בני ימינו, כמובא בתוס' הרא"ש (ברכות נה) שמה שחולם לאחר תענית
חייב לשלם מה שהזיק, למרות שהראשון חנה שלא כחוק והפריע לתנועת כלי הרכב. כמבואר בגמרא (בבא קמא מח, א) בדברי
המנהג שלא לחזור ולקרוע במוצ"ש בביתו. בשו"ת מהרי"ל דיסקין (קונטרס אחרון קפ"ה) הביא חקירת האחרונים בזה האם צריך לקרוע אחר
גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת
אסור לתקנו ואף לא לרומזו בשעה שמתפלל, כיון שזה לא קשור לתפילתו. ודומה לעומד ומדבר עם המלך שמפסיק באמצע ומשוחח
רואים זה את זה א. בשו"ע (או"ח נ"ה, י"ג) נאמר "צריך שיהיו כל העשרה במקום אחד ושליח צבור עמהם". מקום
שמעתי מהגר"א נבנצל שמותר. ובספר ויברך דוד הל' תפילה (סימן ס"ה) ביאר דלא מבעיא מי שיאכל ממצות אלו לשם קיום
הנה נוהגים להורות שאין צריך לעשות התרת נדרים בפני שלשה אפילו אם לא התירו נדרי עצמם, וכך זכיתי לראות אצל
#לאחר ברכת המפיל בירך ברכת 'המפיל' ונזכר שטרם ספר ספירת העומר. יברך ויספור, למרות שכבר בירך 'המפיל'. ואומנם מובא
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
