לצערנו, איסור זה פרוץ מאד עד שרבים תובעים בערכאות בלא שרואים זאת כאיסור. וכן לגבי גילוח בתער כתב רעק"א (שו"ת
מלבד שקושיא זו מעיקרא ליתא שהרי אף אם לא תהיינה נוהגות הלכות אבלות, ימשיכו לעסוק בהן, שהרי תורה אינה בטלה
חייב לשלם מה שהזיק, למרות שהראשון חנה שלא כחוק והפריע לתנועת כלי הרכב. כמבואר בגמרא (בבא קמא מח, א) בדברי
מקור הדין במסכת עבודה זרה (כ) ובשלחן ערוך יורה דעה (סימן קנא). בשו"ת שרגא המאיר חלק ז (קנה) כתב שבכל
אם דעתו להישאר שם עד ימות החמה, דינו כבן חו"ל לעניין זה וישאל רק משישים יום לאחר תקופת תשרי, אך
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
יש לחשוש לאיסור 'כותב', ולכן הפיתרון הטוב ביותר הוא: כאשר אין מסך, או כשהמסך מכובה, ואין התמונה מוצגת על מסך,
מבין בתרי שאלתו ניכרת אמונתו האיתנה "ביושב וזן את כל העולם כולו מקרני ראמים ועד ביצי כינים" (עבודה זרה ג,
מנהג קדום זה לכתוב פסוק "ה' נתן לי לשון למודים" וגו' (ישעיה נ, ד) ולתת לתינוק ללחכם ולאכלם כבר כתב
מקור הדין במסכת עבודה זרה (כ) ובשלחן ערוך יורה דעה (סימן קנא). בשו"ת שרגא המאיר חלק ז (קנה) כתב שבכל
מותר, כיון שהריח הרע הבא ממנו הוא רק מלאכותי, ולכן אינו אוסר לברך ולומר דברים שבקדושה. שהרי כתב המשנה ברורה
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
