שאלתך נוגעת בהבנת יסוד המצוה: האם היא כתפילה שיוצא ידי חובה גם אם אינו מכוון (מלבד פסוק ראשון של קריאת שמע וברכה ראשונה של שמונה עשרה), ואולי תקנת שנים מקרא ואחד תרגום יסודה לימוד תורה שבכתב, ואם אינו מבין, חסר בעיקר המצוה ואינו נחשב לימוד, כי המטרה ידיעת התורה.
כותב החפץ חיים (שיחות החפץ חיים, מכתב יח): "בזמן הגמרא היה אז התרגום לימוד גדול ונכבד שעל ידו הבין ההמון את התורה, משא"כ אצלנו בימינו אלה שאין המוני בית ישראל מבינים אותו, וצריכים אנו לביאור נכבד שיפרש לנו תורתנו הקדושה, וביאור כזה הוא פרש"י, והוא מדינא במקום התרגום שלפנים".
מדבריו נמצינו למדים שעיקר החיוב בהבנת התורה, ודאי כשמדובר בפסוקים שלולא פירוש רש"י אין אנו מבינים פירושם כלל, ולפי האמור, עלולים שלא לצאת ידי חובה בלי רש"י.
