אמנם לכתחילה יש לברך בורא נפשות, אך כיון שבדיעבד יוצא גם בברכת על המחיה (ברכי יוסף רח, ז) לכן עדיף שיסיים את ברכת על המחיה מאשר שיפסיק ויברך בורא נפשות, ויצא שהברכה הראשונה היתה לבטלה. יש להוסיף כי מחמת כן כאשר מחויב בעל המחיה ובורא נפשות אחר אכילת עוגה ואורז, יקפיד להקדים בורא נפשות, כדי שלא ייפטר האורז בברכת על המחיה (שיעורי מרן הגרי"ש – ברכות תפז).
אע"פ שבערב שבת אסור לקבוע סעודה גדולה שאינו רגיל בה (שו"ע רמט, א) שונה פורים שזמנו קבוע ליום זה, ולכן
למרות שבכל השנה עדיף לחלקו לעניים רבים, כמבואר באבות (ג, טו) "והכל לפי רוב המעשה" ופירש הרמב"ם "שהמעלות יושגו בהכפלת
אין לעשות כן! והתבטא מרן רבינו זיע"א כי "זה נגד ההלכה!". אומנם מותר לתקן גבול מסוים להכאה, שלא יכו בקריאת
ראש בית הוראה הכללי, רב אב"ד אבי עזרי מרכז פתח תקוה
זמני ההלכה הקובעים בטיסה הם כפי המצב בקרקע תחת המקום שנמצא באוויר כמבואר באגרות משה (אורח חיים ג, צו), ומאריך
מותר ואף חובה להפסיק בתפילת העמידה ולרוץ לחדר מוגן. בהלכה (שו"ע או"ח ק"ד, ג-ד) נאמרו בזה חילוקים עד כמה הסכנה
אינו צריך להמתין, ואף זהו בכלל היתר החתם סופר (יורה דעה שמז) שהובא בפתחי תשובה (שצ, ד) שאין צריך בזה
לכאורה הטוב ביותר להישאל על נדרו, להתחרט על מה שנדר מעיקרא ולומר 'מחמת שאין אפשרות להגיע השנה לציון בל"ג בעומר,
מורי ורבי מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל היקל להאריך את הדרך בנהג נכרי, אך כשהנהג ישראל יש ללדת בבית חולים היותר
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
