זהו ממש מקרה של צורך והפסד אוכלין, ולכן אע"פ שנפסק להלכה בשו"ע (סימן שח סעיף ל"א) שבזמן הזה לא מטלטלים אפילו בשר חי שלא ראוי לאכילה, מ"מ במקום הצורך כתב המ"ב שם להקל. ולכאורה לכתחילה אם יכול לעשות בשינוי, מה טוב.
אמנם מצאנו כמה פוסקים שהחמירו בזה, בשו"ת שבט הלוי (ח"ג סי' כ"ט אות ג') וז"ל: ודע דכל זה בבשר שאינו קפוא, אבל בשר קפוא כרוב בשר שמחזיקים במקררים פשוט מאוד דבין של אווז בין של בהמה אסור לטלטל, כיון דבמצב הזה אינו ראוי לא לאומצא גם דרך דחק, ולא לכלבים, ובפרט היכא דנקפה טובא והוא כאבן קשה שלא יפשר עוד עד למוצ"ש, עכ"ל. הרי דס"ל דבצירוף ב' חידושים, א' דבזמן הזה אין הדרך לאוכלו, ב' הוא קפוא, לכן אין לטלטלו כלל.
אמנם מאידך יש לומר להקל במקום צורך וחשש הפסד אוכלין, ויסוד ההוראה על פי הכרעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל (הערות שבת): ונוגע למעשה כשנפסק החשמל במקרר ורוצים להעביר משם בשר ודגים חיים דלתוס' בשר חי אינו מוקצה, כיון שראוי לכלבים אף שאינו עומד להם. מיהו להרשב"א וכנקט המגן אברהם דכל ההיתר הוא כיון דראוי הוא כך לאדם, א"כ בזמנינו שאינו מצוי שבני אדם יאכלו בשר בכך, צריך להיות אסור, ולכן לדעתי צריך לפחות לטלטל כלאחר יד, וראה עוד בספר הלכות שבת בשבת (פרק כ' הערה כ"א) שהביא בשמו להקל במקום הפסד. וראה עוד בשש"כ (פרק י"א הערה כ') מה שהתיר הגרשז"א זצ"ל בשעת הצורך, וכן בספר שולחן שלמה (סימן ש"ח ס"ק ס"ז) מה שהתיר שם לגבי בשר קפוא.
העולה לדינא: מי שהשאיר במקפיא או מקרר הרבה בשר קפוא ונפסק החשמל ויש חשש שתתקלקל הבשר אם ישאירו אותו כך, מותר להוציא אותם משם ולהעבירם למקפיא אחר. ואם יכול לעשות בשינוי, מה טוב.
