עדיף. רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל התפלל בכל מוצ"ש שלושים דק' אחר השקיעה, אך נמנע מעשיית מלאכה עד זמן ר"ת. למרות זאת, במוצ"ש חנוכה הדליק כבר חמשים דק' אחר השקיעה, כיון שנהג כן רק לחומרא והעדיף הדלקה בזמן מאשר לאחר עד זמן ר"ת.
אמנם היה שגור על לשונו של מרן הגרי"ש אלישיב "אני פוחד ממנהגים" ולא רצה לשנות בכהוא זה מכל מנהג שיסודו
אסור לומר י"ג מידות קודם חצות כדברי המשנה ברורה (או"ח תקס"ה, י"ב) "אין לומר קודם חצות לילה שום סליחות ולא
יש להשתדל מאוד להימנע מזה ולא לשנות ממנהג האשכנזים בארץ הקודש שלא התפללו ערבית בפלג המנחה. וכפי ששמעתי ממרן הגרי"ש
אין בעיה בזה, למרות שהקהל שרים ולא המברך, כיון שהוא מעניין הברכה. ולא דומה לדברי המשנה ברורה (סה, ד) "לכתחילה
שמעתי מרבינו להתיר, וכדלקמן: לצורך החתן והכלה עצמם מותר כבר במוצאי ת"ב, ולצורך שאר בני המשפחה רצוי להמתין ולהתחיל בכיבוס
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
אין חובה. אם זה מעוררו לתפלה יותר מרוממת, בוודאי שראוי לנהוג כן, אך אם מכבידה עליו העמידה הממושכת, יכול לעמוד
לפי הפוסקים המקילים שמותר לעבור כנגד המתפלל לצורך מצוה, ה"ה בנדון דדן לצורך השלמת מנין, וכן דעת מרן הגרי"ש אלישיב
בספר משנת יוסף הל' בית הכנסת (כו, ה) האריך בחומרת האיסור והזלזול בהחלפת כספים בבית הכנסת ובבית המדרש. וכן כתב
כיון שכבר הגיע הזמן ללוות את השבת לאחר צאתה, יוצא בזה ידי חובת מלווה מלכה, למרות שיאמר לאחר מכן 'רצה'
אמנם לכתחילה יש לברך בורא נפשות, אך כיון שבדיעבד יוצא גם בברכת על המחיה (ברכי יוסף רח, ז) לכן עדיף
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
