עדיף. רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל התפלל בכל מוצ"ש שלושים דק' אחר השקיעה, אך נמנע מעשיית מלאכה עד זמן ר"ת. למרות זאת, במוצ"ש חנוכה הדליק כבר חמשים דק' אחר השקיעה, כיון שנהג כן רק לחומרא והעדיף הדלקה בזמן מאשר לאחר עד זמן ר"ת.
למרות שבכל השנה עדיף לחלקו לעניים רבים, כמבואר באבות (ג, טו) "והכל לפי רוב המעשה" ופירש הרמב"ם "שהמעלות יושגו בהכפלת
כתב השלחן ערוך (שז, א) "בני אדם שסיפור שמועות ודברי חידושים הוא עונג להם, מותר לספרם בשבת כמו בחול". ומבואר
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
אם חתם הוראת קבע על דעת לתת לזמן מסוים כמו שנה או שנתיים, הרי הבטיח לצדקה כך וכך להוראת קבע,
אין להמתין עם הברכה עד שיותר לו להשתמש בה, כיון שהכלי ראוי לשימוש ורק האדם מנוע מלהשתמש בו, כשם שמדינא
יכולים להקל כשחוששים להיחלש מריבוי הצומות באותו שבוע, ואף אין צריכים לצום עד חצות. אכן עדיף לאחר את החופה לאחר צאת הכוכבים, כיון שכאשר
אם רק שומע פסיבי, הרי רק לומד בהרהור, ובכלל מדינא אינו חייב לברך, ואף אם משתתף בקושיות ותירוצים במהלך הלימוד,
אם יאכל עמו מעט, יפקיעו מלהיחשב 'בגד המיוחד לתפילה' ועל ידי כן מותר לעשות כל צרכיו עם הקיטל. ודברי המשנה
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
