מספיק שיקרא זֵכר (בצירה) כמבואר בביאורי אגדות מהגר"א (בכורות ח, ב) "אנן זכר קרינן בצירה". ועליו גם להקשיב לבעל קורא וגם לקרוא משום שבקריאתו האישית לא מוציא את הרבים, ולא דומה למגילה שכתב החזו"א שהקורא יחד עם הבעל קורא נחשב קריאה בציבור, משום ששם הוא רק עניין של פרסומי ניסא.