אפשר להקל, משום שכל הסיבה שמדליקה את השירים אינה משום שהגננת רוצה לשמוע את זה לתענוג עצמה אלא למטרה אחרת, כגון לאפשר יותר ריכוז לילדים וכדומה.
ויסוד היתר הנ"ל משום דאיירינן הכא בקטנים שלא הגיעו לגיל חינוך, כי הרי בגיל חינוך כבר מבינים את ענין האבילות וצריכים להחמיר, ראה בשו"ת אגרות משה חלק ד' או"ח (סימן כ"א אות ד'). וראה עוד בשו"ת רבבות אפרים חלק ב' (סימן קנ"ה אות ב') מה שכתב להקל בקטנים ללמוד מוזיקה בימי בין המצרים, כי זה לימוד ולא הנאה, הרי רואים שוב את הענין שמה שמדליקים את השירים לצורך אחד מאשר צורך של הנאה מקילים ובפרט לקטנים שלא הגיעו לחינוך. וראה עוד בספר אמת ליעקב (סימן תקנ"א) דעת הגר"י קמינצקי זצ"ל אודות קייטנות לילדים קטנים שבמסגרת הפעילויות יש צורך לשמוע מוזיקה ובלי זה יהיה קשה לנהל את הפעילויות דיש להקל להם, והביא ראיה לזה ממה שכתב באו"ח (סימן תק"ס מ"ב ס"ק י"ג) דמותר להשמיע זמרה של מושכי הספינות או מושכי הבקרים שאינו אלא לזרזם במלאכתם.
וכן נראה הסכמת הפוסקים להקל בזה ובפרט בנידון דידן שרוצים להרגיע אותם או לתת להם משהו שיעזור להם להתרכז. ושוב ראיתי בספר ירושלים במועדיה הלכות בין המצרים למרן הגר"א נבנצל שליט"א (עמוד קצ"ב) שהורה לדינא שמותר להשמיע שירים לילדים שלא הגיעו לחינוך בימי בין המצרים, וראה עוד כעין סברא הנ"ל בספר הליכות בת ישראל (פרק כ"ד הערה י"ד) אודות ימי הספירה שהביא ממורי הוראה שליט"א שאין בשירה ובריקוד בכיתה בבית ספר וכדומה משום הנאה בעלמא, אלא הינם לצורך מיוחד, ומכיון שהמדובר בבנות קטנות ובצנעה, יש להקל. כמו כן בעת הצורך מותר לשלב קלטת עם שירים לצורך לימוד, עי' שם. וראה עוד בשו"ת חיי הלוי חלק י' (סימן ע"ג אות ז').
הא חזינן מכל הנ"ל שמורין להקל לגננת להדליק שירים עבור קטנים פחות מגיל חינוך בימי בין המצרים.
