מלבד שקושיא זו מעיקרא ליתא שהרי אף אם לא תהיינה נוהגות הלכות אבלות, ימשיכו לעסוק בהן, שהרי תורה אינה בטלה
באופן כזה ההדלקה אינה מועילה, והתבטא מרן הגרי"ש אלישיב כי נכשלת בברכה לבטלה! לביאור העניין יש בנותן טעם להביא הסיבות
חייב לשלם מה שהזיק, למרות שהראשון חנה שלא כחוק והפריע לתנועת כלי הרכב. כמבואר בגמרא (בבא קמא מח, א) בדברי
מקור הדין במסכת עבודה זרה (כ) ובשלחן ערוך יורה דעה (סימן קנא). בשו"ת שרגא המאיר חלק ז (קנה) כתב שבכל
לצערנו, איסור זה פרוץ מאד עד שרבים תובעים בערכאות בלא שרואים זאת כאיסור. וכן לגבי גילוח בתער כתב רעק"א (שו"ת
גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת
יקח שקל אחד ויסובבנו סביב ראשו ויאמר "זה תחת זה. זה הכסף ילך לצדקה ואני אכנס ואלך לחיים טובים ארוכים
ידוע מרבותינו ז״ל חומרת איסור גזל, לדורי דורות, בזה ובבא. אכן אין צריך לומר להורים שלקח שוקולד, אלא שחייב כסף,
כשקורא על שם מי שריע מזליה, יוסיף עוד שם (ים של שלמה גיטין ד, לא) ולא יחסיר משמו, כיון שבזה
נקטו הפוסקים שאדם ההולך בדרך בחום היום, ורצונו להיכנס לבית מלון בלובי או לחנות וכדומה אם כל כוונתו היא אך
קטן אינו מברך 'הגומל' כיון שנוסח הברכה הגומל 'לחייבים' טובות, וקטן אינו בר עונשין (מג"א ריט, א). ויש אומרים שאף
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
