יכול לקרוא, ומה שנפסק שמי שאינו מתענה לא יקרא בתורה (תקסו, ו), מבואר בחתם סופר (שו"ת אורח חיים קנז) שהוא רק בקריאת "ויחל" שהיא קריאה של תענית שכשאינו מתענה אינו בכלל קריאת תענית, אך בתשעה באב שקוראים "כי תוליד בנים" והיא מעניינו של 'יום פורענותא' וחייב בה אף מי שלא מתענה, ומ"מ עדיף להחמיר בזה. אך בקריאת המגילה שוודאי היא מעניינו של יום ללא קשר לתענית, אין צורך להחמיר.
כבר הורה מרן הגרי"ש אלישיב בנחרצות שאין לעשות כן, משום שמראה בזה שכיבול חלק זה של התורה חשוב יותר. ואף
אכן, מורי ורבי מרן הגרי"ש אלישיב זצללה"ה הנהיג בבית מדרשו בעליה לתורה בחג השבועות אחר קריאת עשרת הדברות להעתיר עבור
ראש בית הוראה הכללי, רב אב"ד אבי עזרי מרכז פתח תקוה
שאלתך נוגעת בהבנת יסוד המצוה: האם היא כתפילה שיוצא ידי חובה גם אם אינו מכוון (מלבד פסוק ראשון של קריאת
כיון שהוא עניין של תפילה, מותר, משום שגדר ההפסק בין התקיעות, אינו כהפסק בין ברכה לקיום המצווה בעלמא, שהרי אף
המקור להקדים ברכה והודאה לקב״ה על פני בשר ודם בתורתנו הק' (בראשית יד, יח-יט): מלכי צדק מלך שלם קיבל פני
יכול להמשיך לספור בברכה. ומה שכתב במשנה ברורה (תפ"ט, ז) שביום שמשלים שבוע, ספירת הימים היא לעיכובא, כיון שלא מזכיר
יש לחלק בין השבת בה התפללתם במניין בלא ספר תורה, שאת קריאה זו עליכם להשלים, משאר השבתות בהן לא התפללתם
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
