בספרי אהל יעקב הלכות הגעלת כלים הבאנו כמה שיטות בפוסקי זמנינו לדינא, יש אומרים שפלטה חשמלית מכשירם על ידי ליבון קל, אבל מי שאינו יכול, רשאי להדליק הפלטה למשך כשעה עד שיהיה חם מאוד, וישפוך מים חמים [וכמובן שיעשה כן כאשר היא מנותקת מהחשמל], דהרי זה ככלי ראשון שעל האש, ויש אומרים שלא צריכים לערות מים רותחים ומספיק במה שמדליקים בחום הכי גבוה עד שתתאדם הפלטה. וראוי לעטוף אח"כ הפלטה בנייר כסף בפסח, ובשעת הדחק יכול לצפות בנייר כסף בלבד, אך מי שיכול לקנות פלטה חדשה עדיף. ובמקור הדין הזכרנו היות שהדין הוא כבולעו כך פולטו לכן סגי ליה בכך. ומרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל נקט דסגי ליה לנקות אותו היטב מכל לכלוך שעליו, ויכסה בנייר כסף עבה, ויכול להשתמש בה בפסח.
לגבי הפוסקים מעדות המזרח: בשו"ת אור לציון חלק ג' (פרק י' שאלה ד') פסק לגבי פלטה חשמלית שאין להשתמש בהם בפסח אלא אם יכסם לאחר ניקויים בנייר כסף חזק שאינו עלול להקרע. ובספר חזון עובדיה הל' פסח (עמוד קל"ח) פסק לגבי פלטה חשמלית דדי שיערב עליה מים רותחים מכלי ראשון, לאחר שינקה היטב מכל חשש חמץ בעין.
ובספר חקת הפסח כתב דאף שהאור לציון ושו"ת יביע אומר כתבו להקל להכשיר פלטה ויש שכתבו אפילו על ידי עירוי רותחין, מ"מ נראה שאין זה שייך בזמנינו, כי הפלטה בזמנם היתה צרה וקטנה ושימשה להנחת סירים בלבד, ומשום כך פשוט שמועיל בליבון קל, אבל בזמנינו שיש הרבה שמחממים לחם ופיתות וכדומה נמצא שהרי היא כתבנית אפיה וחייבת בליבון חמור, וזה אי אפשר לעשות, אשר ע"כ יש להציע לעטוף הפלטה בנייר אלומיניום עבה, כמו כן להשתדל לא להניח מאכלים על הפלטה, רק סירים, ויש לצרף לכן שכאשר הפלטה נדלקת הוי כליבון קל, ובצירוף כל אלו נראה דאפשר להשתמש בפלטת חמץ בפסח.
