אין זה מעיקר הדין, אך הובא בסידור היעב"ץ שנהגו לברך זאת בעמידה כברכות השחר וכל ברכות השבח (שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב – ברכות תרנז).
כיון שיש מצוה בחליצת הנעליים בערב תשעה באב, יש לחלוץ את הימין תחילה, כבכל מצוה הנעשית בימין דרך חשיבות. וכן
למרות שהם ימים שלא אומרים בהם תחנון חייב להתענות, כמבואר במג"א (תצב, ב) "נוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר חג הסוכות".
כן, אך ודאי שאם יתגבר ויישאר בסוכה, מקיים בזה מצוה ואף יכול לברך באותה שעה "לישב בסוכה". ויש לחלק בין
אדרבה, מנהג טוב הוא. וכך נהג רבינו הגריש"א בשובו מבית הכנסת לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידיו בצורה שיוצא בה
הורים שמבקשים מבנם לא לישון בסוכה כיון שיש להם פחד מזה, והבן מתנגד ורוצה לקיים המצוה כתיקונה, אינו צריך לשמוע
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, גאב"ד אבי עזרי פתח תקוה
מבואר בשולחן ערוך (חו"מ רלב, ב) שאם ברור ש'הכנסת הכסף לתוך הכיס של השני' כמו שאתה קורא לזה, היה טעות
ידוע מרבותינו ז״ל חומרת איסור גזל, לדורי דורות, בזה ובבא. אכן אין צריך לומר להורים שלקח שוקולד, אלא שחייב כסף,
כדאי שלא לכתוב (ציוני הלכה – נישואין קלד. באגרות משה יו"ד ב קלה. או"ח ד, לט). ולמרות שמראש נכתבו הפסוקים
לאחר שנים ארוכות של ציפייה לספר שאזל מן השוק, בימים אלו יוצא-לאור הספר "ציוני הלכה – חנוכה", ובו פסקי הלכה
כתוב ברמב"ם (הלכות מעשר פרק ג' הלכה א') מי שמלקט פירות מאילן שיש לו בעלים העומד בשדה, מותר לאכלם אכילת
