למרות שמצאנו כמה חומרות בליל תענית, מ"מ מותר לשחות בבריכה, וכן דעת הגר"מ פיינשטיין זצ"ל הובא בספר מועדי ישרון, והגר"א נבנצל שליט"א הורה להקל בזה כיון שמעיקר הדין מותר לשחות בבריכה אף ביום התענית עצמו, לכן בלילה שלפני גם כן מותר. ועי' עוד בשו"ת רבבות אפרים חלק א' (סימן שס"ג).
מסתבר שאנשים רחוקים ישתמשו במכשיר בין כך ובין כך בתוך השבת, ואם כן לא נחשב שמכשילם בזה כיון שבאותה שעה
מותר, ולמרות שהרמ"א (אורח חיים רמב, ה) אוסר להפעיל ריחיים מערב שבת כשקול פעילותם נשמע בשבת משום 'אוושא מילתא', ואף
מקור האיסור להשאיר ספר פתוח הוא הב"ח והש"ך (יו"ד רעז) שציינו כמקור עירובין צח. והנה רש"י ביאר שם (ד"ה להפוך)
רב ומורה צדק בית הוראה הכללי, ראש כולל להוראה 'בית מרדכי יצחק'
עדיף להמתין ולהתפלל לאחר העבודה כל שעדיין לא יעבור זמן תפילה, ואף אם לא יצליח להשיג מניין באותה שעה ומחמת
למרות שהמאכלים חמים מאד, מותר, כיון שכל הזמנה ארוזה בפני עצמה בצורה שלא רק שלא נוגעים המאכלים החמים זה בזה,
מי שיכול להקפיד כשאוסף ספרים להניח חומש על גבי ספרים, תבוא עליו ברכה, ואם קשה לו להשגיח, המיקל בזה יש
'דוי הסר' נידון כתפילה ואומרים אף בראש חודש (מרן הגרי"ש אלישיב). ומה שטוענים שדינו כתחנון ובכל זמן שאין אומרים תחנון
מותר להגעילם, מאחר ורגילים להשתמש בהם בחום האש. וזאת, למרות החששות שמביא הרמ"א (אורח חיים תנא, כו; שער הציון תנא,
