למרות שמצאנו כמה חומרות בליל תענית, מ"מ מותר לשחות בבריכה, וכן דעת הגר"מ פיינשטיין זצ"ל הובא בספר מועדי ישרון, והגר"א נבנצל שליט"א הורה להקל בזה כיון שמעיקר הדין מותר לשחות בבריכה אף ביום התענית עצמו, לכן בלילה שלפני גם כן מותר. ועי' עוד בשו"ת רבבות אפרים חלק א' (סימן שס"ג).
המנהג שלא לחזור ולקרוע במוצ"ש בביתו. בשו"ת מהרי"ל דיסקין (קונטרס אחרון קפ"ה) הביא חקירת האחרונים בזה האם צריך לקרוע אחר
המקור להקדים ברכה והודאה לקב״ה על פני בשר ודם בתורתנו הק' (בראשית יד, יח-יט): מלכי צדק מלך שלם קיבל פני
כבר כתב החזו"א (ב, קמט) שאין להתענות על חלומות בני ימינו, כמובא בתוס' הרא"ש (ברכות נה) שמה שחולם לאחר תענית
בספר "ציוני הלכה" – פסקי מרן הגרי"ש אלישיב בהלכות אבלות, שנרשמו מפיו על ידי מורינו הגאון רבי בן ציון הכהן
חייב לשלם מה שהזיק, למרות שהראשון חנה שלא כחוק והפריע לתנועת כלי הרכב. כמבואר בגמרא (בבא קמא מח, א) בדברי
רב ומורה צדק בית הוראה הכללי, ראש כולל להוראה 'בית מרדכי יצחק'
אין חובה. אם זה מעוררו לתפלה יותר מרוממת, בוודאי שראוי לנהוג כן, אך אם מכבידה עליו העמידה הממושכת, יכול לעמוד
לא יזכיר שם אדנות מפורשות בעת קריאת הגמרא, אך שאר השמות כאלוקים וצבקות יש לקרוא בפירוש, גם אם אין זה
ייצא ליטול ידיים כיון שעדיפה נטילה מיוחדת וסמוכה לברכת כהנים, מאשר לסמוך על מה שהשאיר את ידיו נקיות כמבואר בקרן
מקור הדין במסכת עבודה זרה (כ) ובשלחן ערוך יורה דעה (סימן קנא). בשו"ת שרגא המאיר חלק ז (קנה) כתב שבכל
גדולה תפילה בשמו המפורש של החולה, ולפיכך, במצב של חולי, מוטב לקרוא שם לתינוק אף קודם הברית (חזון איש, הגרי"ש
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
