מקור האיסור לא לעלות לבית הקברות בשבתות ובמועדים כדי שלא לגרום צער לעולים, אך ציון הרשב״י התקבל כמקום תפילה, ואף נהגו להתפלל שם בשבתות ובחגים, ומאי גרע חול המועד.
(מתוך תשובת מורינו הגרב"צ הכהן קוק שליט"א שניתנה בעל פה).
רוב השמנים מיוצרים כאשר הזית בשלמותו, כולל הגלעין, נכנס למעין מכבש, והאבן דוחקת את הזית עד שיוצא ממנו כל השמן.
במידת הצורך מותר להם להדליק באמצעות פנס חשמלי ואף לברך את ברכות ההדלקה (מרן הגרי"ש אלישיב, פניני חנוכה).
דעות רבות הובאו בעניין זה בשולחן ערוך, ולבני אשכנז הנוהגים בשקיעת החמה, עדיף לא להדליק בשעת השקיעה ממש. מרן הגרי"ש
צריך להשתדל למעט בביטול תורה, אך למרות ביטול התורה שייגרם, אין זה חינוכי שלא יסורו לביתם להדליק נר חנוכה כהלכתו,
גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת
כיון שכבר הגיע הזמן ללוות את השבת לאחר צאתה, יוצא בזה ידי חובת מלווה מלכה, למרות שיאמר לאחר מכן 'רצה'
מותר להגעילם, מאחר ורגילים להשתמש בהם בחום האש. וזאת, למרות החששות שמביא הרמ"א (אורח חיים תנא, כו; שער הציון תנא,
כתב הרמ"א (תקפ"ד, ב') "נוהגים לקרא התוקע ממניין חמשה הקרואים לס"ת". ומוסיף המ"ב (שם ט') שנהגו גם להעלות הבעל מוסף.
כיון שהוספת השם לא הועילה לרפואתו, אין צריך להזכיר את השם הנוסף. ואומנם שמעתי מרבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל שאם
איסור הספד בשלושים יום קודם הרגל רק "על המת שמת לו לפני שלשים יום קודם הרגל" (אורח חיים תקמז, ג),
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
