מסתבר שאנשים רחוקים ישתמשו במכשיר בין כך ובין כך בתוך השבת, ואם כן לא נחשב שמכשילם בזה כיון שבאותה שעה
ידועה דעתו הנחרצת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל לפיה רק מיץ ענבים 100 אחוז טבעי ללא תוספת מים וסוכר, דינו כיין
מקור האיסור להשאיר ספר פתוח הוא הב"ח והש"ך (יו"ד רעז) שציינו כמקור עירובין צח. והנה רש"י ביאר שם (ד"ה להפוך)
מותר, ולמרות שהרמ"א (אורח חיים רמב, ה) אוסר להפעיל ריחיים מערב שבת כשקול פעילותם נשמע בשבת משום 'אוושא מילתא', ואף
גאב"ד בית הוראה הכללי, רב דק"ק אבי עזרי פ"ת
כתוב ברמב"ם (הלכות מעשר פרק ג' הלכה א') מי שמלקט פירות מאילן שיש לו בעלים העומד בשדה, מותר לאכלם אכילת
פירורים הנופלים מהספר בעת שקודחים בו חור לצורך כריכתו וכדומה טעונים גניזה, אפילו בספרים חדשים שעדיין לא למדו בהם. (כך
אם בירך שהכל ושתה מים ואח"כ רוצה לאכול דגים או בשר, חייב לברך שהכל שנית (מ"ב רו כא), אא"כ מתקיים
מדינא אין לברך ולהבדיל על אותה כוס משום "אין עושין מצוות חבילות חבילות" (פסחים קב, ב). אך דין זה נאמר
כשקורא על שם מי שריע מזליה, יוסיף עוד שם (ים של שלמה גיטין ד, לא) ולא יחסיר משמו, כיון שבזה
