אסור להכין מבעוד יום יין להבדלה, ואם מביא יין לבית המדרש כדי לשתות ממנו בסעודה שלישית וגם כדי להבדיל עליו, מותר. אך אם יקשה להשיג יין להבדלה במוצאי שבת, מותר להביאו והוא שיביאנו בשעה שעוד אפשר לשתות ממנו בשבת (וכמובן רק במקום שיש עירוב ומותר לטלטל בו). מקור: שמירת שבת כהלכתה כח, פא.
כל עוד שהוא סמוך לשקיעה כעשר דקות, ניתן להקל ולהמשיך לברך אף בימים הבאים. מה הדין כאשר את יום א'
מותר ואף חובה להפסיק בתפילת העמידה ולרוץ לחדר מוגן. בהלכה (שו"ע או"ח ק"ד, ג-ד) נאמרו בזה חילוקים עד כמה הסכנה
הלב דואב שדווקא בעת הילולא דרשב"י אחר שהציבור הרב קיבלו עליהם יחד עול מלכות שמים וזעקו "ה' אלוקינו ה' אחד"
חסדי ה' כי לא תמנו שבתוך הצער והיגון באובדן הנורא, רבים ניצלו. ולצד חובת הכרת הטוב לקב"ה, יש לזכור כללים
איסור הספד בשלושים יום קודם הרגל רק "על המת שמת לו לפני שלשים יום קודם הרגל" (אורח חיים תקמז, ג),
המקור שאסור להתפלל מול מראה מובא בבאר היטב (סימן צ ס"ק ל) בשם הרדב"ז (סימן קו) האוסר להתפלל כנגד מראה
הנה נוהגים להורות שאין צריך לעשות התרת נדרים בפני שלשה אפילו אם לא התירו נדרי עצמם, וכך זכיתי לראות אצל
אם יש מבצע מיוחד במחיר זול, דינו כ'דבר האבד' ומותר (מ"ב תקנא, יא). גם אם אין מבצע מיוחד יוכל להזמין,
דעת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שכשהנהג נכרי מותר להתלוות אליה מלווה אחד בלבד, אך לא כשהנהג יהודי. ויש להסביר ליולדת,
מרן הגרי"ש אלישיב היה רגיל להביא על כך את דברי המהרי"ט (שו"ת ב אבן העזר טז) שבמקום שיודעים שכך מנהגם
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202
