המנהג באמירות הקינות לשבת על כסא נמוך, לשבת דווקא ולא לעמוד. וכך נהג מורי ורבי מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל גם בעת זקנותו כשהישיבה על כסא נמוך היתה קשה עבורו ואף כשהמשיך באמירת קינות לאחר חצות היום. ונמצא סמך לזה בהלכות אבלות (יו"ד שפ"ז בט"ז ובש"ך) שרשאי האבל לעמוד ולהסתובב כחפצו, אך בזמן שהמנחמים אצלו, צריך לשבת על הקרקע, שזו צורת אבלות, וכשמנחמים צריך להֵראות אבל. כך גם אמירת הקינות צריכה להיות בצורת אבלות, כלומר בישיבה על הקרקע.
התזת בושם להעברת ריח רע בתפילה
די אם יתיז ספריי מבושם להעביר הריח הרע. ואף שכתב המשנה ברורה (עז, א) שאסור מדין תורה לקרות כנגד מי
