עלייה לתורה לבעלי תפילה בימים הנוראים
כתב הרמ"א (תקפ"ד, ב') "נוהגים לקרא התוקע ממניין חמשה הקרואים לס"ת". ומוסיף המ"ב (שם ט') שנהגו גם להעלות הבעל מוסף.
כתב הרמ"א (תקפ"ד, ב') "נוהגים לקרא התוקע ממניין חמשה הקרואים לס"ת". ומוסיף המ"ב (שם ט') שנהגו גם להעלות הבעל מוסף.
פרי העץ – יש לברך קודם אכילת התמר, ככל אכילת פרי בתוך סעודה שמחייב ברכה לעצמו. פרי האדמה – כיון
הנה נוהגים להורות שאין צריך לעשות התרת נדרים בפני שלשה אפילו אם לא התירו נדרי עצמם, וכך זכיתי לראות אצל
יש לומר בשכמל"ו בלחש בכל פעם, בין בקריאת שמע ובין ביום כיפור קטן או לאחר 'אנא בכח', מלבד ביום כיפור
אדרבה, מנהג טוב הוא. וכך נהג רבינו הגריש"א בשובו מבית הכנסת לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידיו בצורה שיוצא בה
ראש בית הוראה הכללי, רב אב"ד אבי עזרי מרכז פתח תקוה
ברוך ה' אין מצבנו מוגדר כדבר, כמבואר בשלחן ערוך (אורח חיים תקעה, ב) "איזהו דבר, עיר שיש בה חמש מאות
פסק הרמ"א (קלט, ג) שסומא עולה לתורה למרות שאינו יכול לקרא, ואף יכול לעמוד בשעת הברכה ממרחק ולעלות לתורה ממרפסת
מותר. שהרי מבואר במ"ב (שכ נח) שמותר לאכול תותים למרות שצובע פניו, דאין צביעה אלא בדבר שדרכו לצבוע. והפה הוא
שמעתי מהגר"א נבנצל שמותר. ובספר ויברך דוד הל' תפילה (סימן ס"ה) ביאר דלא מבעיא מי שיאכל ממצות אלו לשם קיום
מרן הגרי"ש אלישיב הורה שלא להזכיר ליבא ויכתבו רק 'ליבי', "כיון שהיא חותמת בטעות". ונתחדש בזה שאף שפשוט שאם 'ליבי'
מוקד ההלכה
0722-133-466
שעות פעילות
א'-ה' 09:00-00:00
ו' 09:00 – 16:00
כתובת
ת.ד. 18362
ירושלים 9118202