נקודת השאלה היא האם זה ש'יצא השער' הוא סיבה להיתר ואם אין מחיר קבוע אין היתר, או ש'יצא השער' הוא סימן להיתר, ר"ל שאם יצא השער זה סימן שאפשר להשיג המוצר בקלות, אבל אין הכי נמי שאם ברור וידוע שאפשר להשיג המוצר בקלות ג"כ מותר למרות שלא יצא השער. והנה נראה מהגמ' הנ"ל באות א' שיצא השער הוא רק סימן ולכן מסתבר שמותר להלוות מסיכות כיון שמצויים הם בשוק בשפע.
וע' בס' תורת רבית (פ"ז, בירור הלכה ס"ק יב) "ולכאורה היה מקום להקל בהלוואת חפץ בחפץ אם אפשר להשיג בנקל בחנויות אף שנמכר במחירים שונים שהרי יכול להשיגו ולפרוע, … יתכן שבזמן הגמ' וכן בתקופות יותר מאוחרות היה המחיר קנה המידה לאפשרות ההשגה של החפץ בחנויות, וכל עוד שלא היה מחיר קבוע לא היה ניתן להשיגו בקלות, אבל בזמננו שקיימים הרבה מוצרים שניתן בקלות להשיגם אלא שיש להם מחירים שונים, יש מקום להקל וצריך עיון".