ארכיון הגאון רבי משה צבי רוטשטיין - בית הוראה הכללי ירושלים https://beithorah.co.il/rabby-categories-b/rabby-moshe-bh/ בראשות מו"ר הגאב"ד הגאון רבי בן ציון הכהן קוק שליט''א Fri, 12 Jan 2024 08:22:11 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.4.5 https://beithorah.co.il/wp-content/uploads/2020/03/cropped-f-32x32.png ארכיון הגאון רבי משה צבי רוטשטיין - בית הוראה הכללי ירושלים https://beithorah.co.il/rabby-categories-b/rabby-moshe-bh/ 32 32 קניית מוצר ב-SALE לרגל חגי הנוצרים https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%a7%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%95%d7%a6%d7%a8-%d7%91-sale-%d7%9c%d7%a8%d7%92%d7%9c-%d7%97%d7%92%d7%99-%d7%94%d7%a0%d7%95%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9d/ Thu, 23 Nov 2023 15:32:38 +0000 https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%94-%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%90%d7%9b%d7%9c-%d7%a1%d7%95%d7%a9%d7%99-copy/ אין שום משמעות דתית למבצעים שלהם, כיון שאינם עורכים מבצעים בגלל עבודה זרה שלהם, אלא אך ורק כדי להגדיל רווחים [וכבר מצינו בלבן (פ' חיי שרה כד לא, לפרש"י ותרגום יונתן) שמיהר לפנות את ביתו מע"ז, כשזה הגיע לסיכוי לקבל כסף מאליעזר]. וע' שולחן ערוך (יורדה דעה קמח) "יש אומרים שאין כל דברים אלו אמורים […]

הפוסט קניית מוצר ב-SALE לרגל חגי הנוצרים הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]>
אין שום משמעות דתית למבצעים שלהם, כיון שאינם עורכים מבצעים בגלל עבודה זרה שלהם, אלא אך ורק כדי להגדיל רווחים [וכבר מצינו בלבן (פ' חיי שרה כד לא, לפרש"י ותרגום יונתן) שמיהר לפנות את ביתו מע"ז, כשזה הגיע לסיכוי לקבל כסף מאליעזר].
וע' שולחן ערוך (יורדה דעה קמח) "יש אומרים שאין כל דברים אלו אמורים אלא באותו זמן, אבל בזמן הזה אינם בקיאים בטיב אלילים, לפיכך מותר לשאת ולתת עמהם ביום חגם ולהלוותם וכל שאר דברים". וכתב הש"ך (קמט ז) דנהגו היתר אף ביריד ביום אידם, אפילו נותנים מכס לכמרים.
ומ"מ מאוס הדבר לראות איך יהודים בעלי חנויות משתמשים במונחים של הגויים כדי למכור סחורתם, והיה אפשר להשתמש בביטוי יותר נקי כגון 'מבצע אמצע החורף' או 'מבצע חנוכה'.

הפוסט קניית מוצר ב-SALE לרגל חגי הנוצרים הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]> השתדלות בהחזר כסף שהתקבל בטעות https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%93%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%94%d7%97%d7%96%d7%a8-%d7%9b%d7%a1%d7%a3-%d7%a9%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%91%d7%9c-%d7%91%d7%98%d7%a2%d7%95%d7%aa/ Mon, 29 May 2023 09:08:10 +0000 https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%a0%d7%99-%d7%a4%d7%aa%d7%95%d7%97-%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%a1%d7%9a-%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%a9%d7%91-copy/ מבואר בשולחן ערוך (חו"מ רלב, ב) שאם ברור ש'הכנסת הכסף לתוך הכיס של השני' כמו שאתה קורא לזה, היה טעות ולא מתנה, "אפילו אם לא תבעו, חייב להחזיר". כל המו"מ בפוסקים להתיר רק אם אפשר לתלות שהיה כאן מתנה או מחילה. אבל במקרה שלך ברור שלא היה כאן מתנה אלא טעות טכנית. אני לא יודע […]

הפוסט השתדלות בהחזר כסף שהתקבל בטעות הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]> מבואר בשולחן ערוך (חו"מ רלב, ב) שאם ברור ש'הכנסת הכסף לתוך הכיס של השני' כמו שאתה קורא לזה, היה טעות ולא מתנה, "אפילו אם לא תבעו, חייב להחזיר".
כל המו"מ בפוסקים להתיר רק אם אפשר לתלות שהיה כאן מתנה או מחילה. אבל במקרה שלך ברור שלא היה כאן מתנה אלא טעות טכנית.
אני לא יודע מה עשית כבר כדי לאתר את החברה, אתה יכול לברר בבנק מאיזה חשבון זה נשלח אליך, אתה יכול לבקר בכתובת ולברר אצל בעלי המקום למי השכירו, או בעיתון שבו פרסמו וכו'.
אומנם אם באמת קיימת השתדלות סבירה ולא מצאת אותם, עליך לרשום במסמכים הפיננסים שלך שאתה חייב להם כך וכך, אולי
שנה הבאה יתקיים יריד נוסף ותיפגשו שוב.
מספרים שהגר"א אמר שאם עושים השתדלות לאתר את מי שחייבים לו כסף, הקב"ה כבר מסדר שהכסף יגיע לו.
בהצלחה.

הפוסט השתדלות בהחזר כסף שהתקבל בטעות הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]> באמצע האירוע הגיע בהפתעה מגש פירות מעוצב. לברך שוב? https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%a6%d7%a2-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a2-%d7%94%d7%92%d7%99%d7%a2-%d7%91%d7%94%d7%a4%d7%aa%d7%a2%d7%94-%d7%9e%d7%92%d7%a9-%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a2%d7%95/ Mon, 10 Oct 2022 17:00:30 +0000 https://beithorah.co.il/?post_type=questionsb&p=2743 שאלה זו נוגעת לא רק בקידושים ואירועים אלא כמעט בכל יום, כשאדם בירך על מאכל אחד בלי לחשוב אם רוצה לאכול עוד, ובהמשך רוצה לאכול עוד מאכל שברכתו כברכת מאכל הראשון אלא שלא היה לפניו בשעת ברכתו (שאם היה לפניו בשעת ברכתו אומרים שהברכה חל על כל מה שלפניו על השלחן, וכן אם היה דעתו […]

הפוסט באמצע האירוע הגיע בהפתעה מגש פירות מעוצב. לברך שוב? הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]> שאלה זו נוגעת לא רק בקידושים ואירועים אלא כמעט בכל יום, כשאדם בירך על מאכל אחד בלי לחשוב אם רוצה לאכול עוד, ובהמשך רוצה לאכול עוד מאכל שברכתו כברכת מאכל הראשון אלא שלא היה לפניו בשעת ברכתו (שאם היה לפניו בשעת ברכתו אומרים שהברכה חל על כל מה שלפניו על השלחן, וכן אם היה דעתו בשעת הברכה לפטור כל מה שיבא בהמשך גם כן ברכתו חל על כל מה שיבא בהמשך (מ"ב רו כא), האם יכול לסמוך על הברכה שבירך מתחילה או שצריך לברך על המאכל השני כיון שהובא לפניו רק לאחר ברכתו. והנה בשאלה זו יש ג' אופנים.

1)      בירך על מאכל אחד בסתמא ולא חשב כלל אם לאכול יותר, ולאחר שגמר מלאכול אותו מאכל שבירך עליו, החליט לאכול עוד מאותו המין ממש, כגון שבירך על תפוח אחד ועכשיו רוצה לאכול עוד תפוח, או שבירך על בוטנים ועכשיו רוצה לאכול עוד בוטנים שהגיעו במגש פיצוחים לאחר שכבר בירך. אפילו אם לא עלה בדעתו לאכול המאכל השני עד אחר שגמר המאכל הראשון, יכול לאכול המאכל השני בלי ברכה מחדש, ובלבד שלא הסיח דעתו לגמרי מלאכול. (ש"ע רו ה, ומ"ב כ)

2)      בירך על מאכל אחד ועכשיו רוצה לאכול מאותו סוג מאכל אבל לא מאותו מין ממש, כגון שמתחילה בירך על תפוח ועכשיו רוצה לאכול פרי אחר כמו אגס, או שבירך על מציצה ועכשיו רוצה לאכול טופי, או שבירך על אגוזי לוז ועכשיו רוצה לאכול אגוזי מלך. אם עלה על דעתו לאכול המין השני או שהובא המין השני לפניו כשהיה עדיין באמצע אכילה הראשונה, אינו מברך על המין השני. אבל אם גמר לאכול המין הראשון ורק אז עלה בדעתו לאכול המין השני, צריך לברך מחדש על המין השני. (מ"ב רו כב וכה"ח רו לז דלא כמחבר רו ה)

3)      בירך על מאכל אחד, ועכשיו רוצה לאכול מאכל מסוג אחר לגמרי, כגון שמתחילה אכל שוקולד ועכשיו רוצה לאכול גבינה, או ששתה שכר ועכשיו רוצה לאכול דגים. אם עלה על דעתו לאכול המין השני או שהובא המין השני לפניו בשעת הברכה אז אינו מברך עליו, אבל אם עלה בדעתו לאכלו או שהובא לפניו רק אחר הברכה (אפילו בשעה שעדיין אוכל המאכל הראשון שבירך עליו), צריך לברך שנית. (מ"ב רו כא)

כל זה כשלא קבע עצמו לאכילת פירות אלא סתם נשנש מעט, אבל אם ישב וקבע עצמו לאכילת פירות, י"א (מ"ב רו סס"ק כב) שהברכה פוטר גם מאכל ממין אחר (אבל לא מסוג אחר לגמרי).

אלו הכללים, עכשיו נתייחס למקרה שקרה לך. בשלום זכר אם יושבים ואוכלים כל מיני פירות ופיצוחים אפשר להחשיב את זה כ'קבע עצמו לאכילת פירות' ולכן אם בירך בורא פרי העץ על פיצוחים או פירות, ואחרי זה מגיע מגש של פירות או פיצוחים אפילו כאלו שלא אכל אותם, אין לברך שנית. בקידוש ואויפרוף נראה אם רק נשאר כמה דקות אין זה קבע עצמו לאכילת פירות אלא נשנוש, ולכן אם בירך בורא מיני מזונות על עוגות ואז מגישים מגש של עוגות שהביאה שכנה פלונית, אם העוגה כזה שכבר אכל אין לברך שנית, ואם העוגה ממין אחר, אם כבר גמר מלאכול את העוגה שבירך עליו ראשונה, צריך לברך שנית, ואם עדיין לא גמר את חתיכת העוגה שבירך עליו, אין לברך שנית.

מיותר לציין שיעצו הפוסקים (ב"י יו"ד יט, רמ"א או"ח רו ה) שלכתחילה יש ליזהר בשעת ברכה לכוון לפטור כל מה שיביאו לפניו מאותו ברכה, ואז לא יהיו לו שום שאלות, וטוב מאד להטמיע ההרגל שלפני שמברכים מכוונים שהברכה יחול על כמה שיביאו. אני מקווה שהדברים בהירים כדי לדעת בפעם הבא מה לעשות. אם לא, נא לשאול שוב.

הפוסט באמצע האירוע הגיע בהפתעה מגש פירות מעוצב. לברך שוב? הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]> להביא יין להבדלה בשעת סעודה שלישית https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%9c%d7%94%d7%91%d7%99%d7%90-%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%9c%d7%94%d7%91%d7%93%d7%9c%d7%94-%d7%91%d7%a9%d7%a2%d7%aa-%d7%a1%d7%a2%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%aa/ Wed, 09 Jun 2021 09:56:22 +0000 https://beithorah.co.il/?questionsb=%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%a6%d7%a2-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a2-%d7%94%d7%92%d7%99%d7%a2-%d7%91%d7%94%d7%a4%d7%aa%d7%a2%d7%94-%d7%9e%d7%92%d7%a9-%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a2%d7%95-c אסור להכין מבעוד יום יין להבדלה, ואם מביא יין לבית המדרש כדי לשתות ממנו בסעודה שלישית וגם כדי להבדיל עליו, מותר. אך אם יקשה להשיג יין להבדלה במוצאי שבת, מותר להביאו והוא שיביאנו בשעה שעוד אפשר לשתות ממנו בשבת (וכמובן רק במקום שיש עירוב ומותר לטלטל בו). מקור: שמירת שבת כהלכתה כח, פא.

הפוסט להביא יין להבדלה בשעת סעודה שלישית הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]> אסור להכין מבעוד יום יין להבדלה, ואם מביא יין לבית המדרש כדי לשתות ממנו בסעודה שלישית וגם כדי להבדיל עליו, מותר. אך אם יקשה להשיג יין להבדלה במוצאי שבת, מותר להביאו והוא שיביאנו בשעה שעוד אפשר לשתות ממנו בשבת (וכמובן רק במקום שיש עירוב ומותר לטלטל בו). מקור: שמירת שבת כהלכתה כח, פא.

הפוסט להביא יין להבדלה בשעת סעודה שלישית הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]> אכילת ממתק צובע בשבת https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%90%d7%9b%d7%99%d7%9c%d7%aa-%d7%9e%d7%9e%d7%aa%d7%a7-%d7%a6%d7%95%d7%91%d7%a2-%d7%91%d7%a9%d7%91%d7%aa/ Tue, 20 Apr 2021 11:47:01 +0000 https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%9c%d7%91%d7%a7%d7%a9-%d7%9e%d7%9b%d7%94%d7%9f-%d7%9c%d7%94%d7%9b%d7%99%d7%9f-%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%a7%d7%a4%d7%94-copy/ מותר. שהרי מבואר במ"ב (שכ נח) שמותר לאכול תותים למרות שצובע פניו, דאין צביעה אלא בדבר שדרכו לצבוע. והפה הוא דבר שאין דרכו לצבוע.

הפוסט אכילת ממתק צובע בשבת הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]> מותר.
שהרי מבואר במ"ב (שכ נח) שמותר לאכול תותים למרות שצובע פניו, דאין צביעה אלא בדבר שדרכו לצבוע. והפה הוא דבר שאין דרכו לצבוע.

הפוסט אכילת ממתק צובע בשבת הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]> בסוף החלטתי לא לאכול פת. לברך שוב שהכל? https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%91%d7%a1%d7%95%d7%a3-%d7%94%d7%97%d7%9c%d7%98%d7%aa%d7%99-%d7%9c%d7%90-%d7%9c%d7%90%d7%9b%d7%95%d7%9c-%d7%a4%d7%aa-%d7%9c%d7%91%d7%a8%d7%9a-%d7%a9%d7%95%d7%91-%d7%a9%d7%94%d7%9b%d7%9c/ Mon, 01 Mar 2021 22:34:49 +0000 https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%90%d7%9b%d7%99%d7%9c%d7%aa-%d7%9e%d7%9e%d7%aa%d7%a7-%d7%a6%d7%95%d7%91%d7%a2-%d7%91%d7%a9%d7%91%d7%aa-copy/ אם בירך שהכל ושתה מים ואח"כ רוצה לאכול דגים או בשר, חייב לברך שהכל שנית (מ"ב רו כא), אא"כ מתקיים אחד מהתנאים דלהלן: דעתו בשעת הברכה לפטור הדגים (מ"ב רו כא) הדגים היו לפניו על השלחן בשעה שבירך על המים (מ"ב רו כא) קבע עצמו לאכילה (מ"ב רו סס"ק כב, מ"ב קעז יח) ע"ע בבה"ל […]

הפוסט בסוף החלטתי לא לאכול פת. לברך שוב שהכל? הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]>
אם בירך שהכל ושתה מים ואח"כ רוצה לאכול דגים או בשר, חייב לברך שהכל שנית (מ"ב רו כא), אא"כ מתקיים אחד מהתנאים דלהלן:
  1. דעתו בשעת הברכה לפטור הדגים (מ"ב רו כא)
  2. הדגים היו לפניו על השלחן בשעה שבירך על המים (מ"ב רו כא)
  3. קבע עצמו לאכילה (מ"ב רו סס"ק כב, מ"ב קעז יח)
  4. ע"ע בבה"ל (ריא ה ד"ה ובלבד, בשם הגנת ורדים כלל א סימן ז) שאם אוכל אצל בעל הבית, כיון דאתכא דבעל הבית סמיך, הוי כאילו דעתו בפירוש לפטור כל מה שיביאו לו.
ולכן בנדון שלך, אם מתקיים אחד מתנאים דלעיל, אינו מברך שנית.

הפוסט בסוף החלטתי לא לאכול פת. לברך שוב שהכל? הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]> מותר לבקש מכהן להכין עבורי כוס קפה? https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%9c%d7%91%d7%a7%d7%a9-%d7%9e%d7%9b%d7%94%d7%9f-%d7%9c%d7%94%d7%9b%d7%99%d7%9f-%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%a7%d7%a4%d7%94/ Tue, 19 Jan 2021 21:45:45 +0000 https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%94%d7%90%d7%96%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a7%d7%a8%d7%90-%d7%95%d7%90%d7%97%d7%93-%d7%aa%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%9d-copy/ במשנ"ב (סוף סימן קכח) הביא מחלוקת אם כהן יכול למחול על כבודו. רוב הפוסקים מקילים והט"ז מחמיר שכהן אינו יכול למחול אלא אם כן מקבל הנאה. וסיים המשנה ברורה שטוב להחמיר לכתחילה. לאור הכרעה זו נדון בשאלות שלך: א. החזרת ספרים מוטל על כל לומדי הספרים ואין הכהן עושה לכבודך, אלא עושה לכבוד הספרים ואין […]

הפוסט מותר לבקש מכהן להכין עבורי כוס קפה? הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]> במשנ"ב (סוף סימן קכח) הביא מחלוקת אם כהן יכול למחול על כבודו. רוב הפוסקים מקילים והט"ז מחמיר שכהן אינו יכול למחול אלא אם כן מקבל הנאה. וסיים המשנה ברורה שטוב להחמיר לכתחילה.
לאור הכרעה זו נדון בשאלות שלך:
א. החזרת ספרים מוטל על כל לומדי הספרים ואין הכהן עושה לכבודך, אלא עושה לכבוד הספרים ואין בזה שום חשש של שימוש בכהן. ולכן מותר.
ב. אם הכהן רוצה מיוזמתו להכין לך קפה בלי שביקשת ממנו, מותר כי רצונו של אדם זהו כבודו – אשל אברהם וכף החיים (קכח ס"ק רפב).
ג. זה תלוי במחלוקת האחרונים הנ"ל וטוב להחמיר. ונראה לומר שגם בזה זוכה להנאה מסוימת כי בפעם הבאה הוא ירגיש בנוח לבקש ממך לעשות לו קפה ולכן מותר לכו"ע.

הפוסט מותר לבקש מכהן להכין עבורי כוס קפה? הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]> האזנה לשניים מקרא ואחד תרגום https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%94%d7%90%d7%96%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a7%d7%a8%d7%90-%d7%95%d7%90%d7%97%d7%93-%d7%aa%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%9d/ Mon, 04 Jan 2021 13:45:38 +0000 https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%a7%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%95%d7%a6%d7%a8-%d7%91-sale-%d7%9c%d7%a8%d7%92%d7%9c-%d7%97%d7%92%d7%99-%d7%94%d7%a0%d7%95%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9d-copy/ מותר. מקורות: במשנה ברורה (מט ב) הביא שהרדב"ז החמיר לעצמו ולא מחה באחרים, וכתב טעם להקל שאין האיסור אלא כשמוציא אחרים ידי חובה. אולם המעיין ברדב"ז יבין שאין עיקר הנקודה אם הוא מוציא או אינו מוציא, אלא עיקר הנקודה אם הוא חובה או שכבר יצא ידי חובתו. דז"ל הרדב"ז (ח"ד אלף רה) "עוד ראיתי טעם […]

הפוסט האזנה לשניים מקרא ואחד תרגום הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]>
מותר.
מקורות:
במשנה ברורה (מט ב) הביא שהרדב"ז החמיר לעצמו ולא מחה באחרים, וכתב טעם להקל שאין האיסור אלא כשמוציא אחרים ידי חובה. אולם המעיין ברדב"ז יבין שאין עיקר הנקודה אם הוא מוציא או אינו מוציא, אלא עיקר הנקודה אם הוא חובה או שכבר יצא ידי חובתו. דז"ל הרדב"ז (ח"ד אלף רה) "עוד ראיתי טעם אחר דלא אמרינן דברים שבכתב וכו' אלא בזמן שהוא קורא קריאה של חיוב אבל קריאה זו אינה של חיוב שכבר קרא בביתו שנים מקרא ואחד תרגום". ולפ"ז בנד"ד שהוא קריאה של חיוב אסור. אבל הרדב"ז כתב גם טעם אחר להקל: "לפי שאמרו בירושלמי דדוקא בקורא בתורה שמא יאמרו חסר משם, ובנדון דידן לא שייך האי טעמא". ולכאו' ר"ל שכיון ששומע מפי ש"ץ והש"ץ כן קורא מהכתב לא שייך שיקרא חסר. וכמו כן בנד"ד כיון שזה שהקליט השמו"ת ב'קול הלשון' קורא מהספר, לא שייך כאן שיחסר. ואע"פ שהרדב"ז כתב שאעפ"כ החמיר לעצמו, חזי לאיצטרופי למש"כ המ"ב (מט א) שאם הוא במקום שא"א להשיג שם חומש מותר. ובנסיעה שקשה לקרוא מהחומש, נמצא במצב שא"א להשיג חומש.
הוספת ראש בית ההוראה: תשובה זו לעצם השאלה, אך צריך לזכור שעיקר חובת שנים מקרא ואחד תרגום בלימוד והבנה ולא בקריאה בעלמא.

הפוסט האזנה לשניים מקרא ואחד תרגום הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]> שכר לימוד לישיבה ולת"ת מכספי מעשר https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%a9%d7%9b%d7%a8-%d7%9c%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%95%d7%9c%d7%aa%d7%aa-%d7%9e%d7%9b%d7%a1%d7%a4%d7%99-%d7%9e%d7%a2%d7%a9%d7%a8/ Wed, 02 Dec 2020 16:39:13 +0000 https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a9%d7%aa-%d7%95%d7%92%d7%a0%d7%99%d7%96%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9d-copy/ זהו לשון החפץ חיים בספרו אהבת חסד (חלק ב יט, ב) "ולשלם ממעות מעשר שכר למוד לבניו אסור לכולי עלמא, דזה הוי מצוה שמחויב בעצמו ללמד לבניו או לשכור להם מלמד ואין לפרוע חובו ממעות מעשר". ואם מצבו הכלכלי דחוק – מותר (שבט הלוי חלק ה סימן קלג אות ב ד"ה ומ"מ מה). ואם משלם […]

הפוסט שכר לימוד לישיבה ולת"ת מכספי מעשר הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]>

זהו לשון החפץ חיים בספרו אהבת חסד (חלק ב יט, ב) "ולשלם ממעות מעשר שכר למוד לבניו אסור לכולי עלמא, דזה הוי מצוה שמחויב בעצמו ללמד לבניו או לשכור להם מלמד ואין לפרוע חובו ממעות מעשר".

ואם מצבו הכלכלי דחוק – מותר (שבט הלוי חלק ה סימן קלג אות ב ד"ה ומ"מ מה).

ואם משלם שכר לימוד גבוה יותר עבור מוסד לימוד איכותי יותר כדי שבניו יתחנכו טוב יותר, ניתן לשלם ההפרש מכספי מעשר, כיון שמעיקר הדין אינו חייב לשלוח את בניו למוסד זה.

הפוסט שכר לימוד לישיבה ולת"ת מכספי מעשר הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]> קדושת וגניזת המילה 'שלום' https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a9%d7%aa-%d7%95%d7%92%d7%a0%d7%99%d7%96%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9d/ Sat, 17 Oct 2020 12:16:13 +0000 https://beithorah.co.il/שאלות/%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%93%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%94%d7%97%d7%96%d7%a8-%d7%9b%d7%a1%d7%a3-%d7%a9%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%91%d7%9c-%d7%91%d7%98%d7%a2%d7%95%d7%aa-copy/ 'שלום' אינו אחד משבעה שמות שאינם נמחקים (שו"ע יו"ד רעו ט). אמנם הרמ"א (ס"ס רעו) הביא שיש נזהרין אפילו במילת 'שלום' שלא לגמור כתיבתו (ואול מסיבה זו נהג מרן הגרי"ש אלישיב לחתום שמו יוסף שלו'). אך בדיעבד לאחר שכבר נדפס, אין צריך לחתכו ולגנזו. וכן משמע במ"ב שבסימן פד סק"ו כתב שאינו נכון לכתוב 'שלום' […]

הפוסט קדושת וגניזת המילה 'שלום' הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]> 'שלום' אינו אחד משבעה שמות שאינם נמחקים (שו"ע יו"ד רעו ט). אמנם הרמ"א (ס"ס רעו) הביא שיש נזהרין אפילו במילת 'שלום' שלא לגמור
כתיבתו (ואול מסיבה זו נהג מרן הגרי"ש אלישיב לחתום שמו יוסף שלו').
אך בדיעבד לאחר שכבר נדפס, אין צריך לחתכו ולגנזו.
וכן משמע במ"ב שבסימן פד סק"ו כתב שאינו נכון לכתוב 'שלום' באגרת רשות ואילו מעבר לדף בסימן פה סק"י כתב שמותר למוחקו. והיינו שמדינא מותר ולכן אם כבר נכתב אין בו קדושה, אבל נכון לכתחילה שלא לכתבו.
וע"ש בפתחי תשובה (ס"ס רעו) בשם רדב"ז שכל זה אם כוונתו באמת לשם שמים, אבל אם המילה 'שלום' מופיעה סתם בתור שאלת שלום וכדומה ואין כוונתו לשמים, אין בו קדושה כלל. ואם לזה כוונתך, לכו"ע אין צורך לחתוך ולגנוז.

הפוסט קדושת וגניזת המילה 'שלום' הופיע לראשונה ב-בית הוראה הכללי ירושלים.

]]>